דף הבית   |  אודות האגודה צור קשר    The Israeli Light Sport Aircraft Association
 
 
  »  התעופה הספורטיבית  
  »  הכל לטיסה  
  »  הנהלה וועדות  
  »  טיסה לחו"ל  
  »  ידע תעופתי כללי  
  »  קונים מוכרים  
  »  Welcome  
 

   

 
 
 
 
 
 
 

1. האקלים: ישראל שוכנת באזור מעבר בין אקלים מדברי לאקלים ממוזג. האקלים המדברי קיים בעולם בעיקר בשתי חגורות גיאוגרפיות המשתרעות בין קווי הרוחב ◦25- ◦30, האחת מצפון לקו המשווה ושנייה מדרומו. בחצי הכדור הצפוני מצויים ברצועה זו, בין השאר, מדבר סהרה שבצפון אפריקה ומדבריות חצי האי ערב. ברצועות אלו מתקיימות חגורות לחץ אוויר גבוה, הנקראות הרמות הסוב-טרופיות, זאת מכיוון שאוויר מגיע אליהן מאזור קו המשווה ברום האטמוספרה ונוחת כלפי מטה באזור הרצועות תוך כדי התחממותו התייבשותו. זאת הסיבה שהאקלים המדברי חם ויבש וכמויות הגשמים בו זעומות ביותר.
2.     האקלים הממוזג אופייני לרצועות הרוחב המצויות בין קווי הרוחב  ◦30 - ◦70 ובהן נעים בהתמדה שקעים ברומטרים ממזרח למערב ומורידים גשמים בשפע. האקלים הים תיכוני, המאפיין את אזורנו, מצוי בקצה הדרומי של החגורה הממוזגת, בין קווי הרוחב ◦30 - ◦40 האקלים הים תיכוני המתאפיין בעונת גשם אחת בלבד - בחורף, בניגוד לאקלים הממוזג הקלאסי שיורדים בו הגשמים במשך כל עונות השנה.
 
3.  מדינת ישראל שוכנת בין קווי הרוחב ◦30 - ◦33, ומכאן שחלקה הצפוני מושפע מהאקלים הים תיכוני וחלקה הדרומי מושפע מהאקלים המדברי. ניתן לכנות את אזור המעבר שמצויה בו ישראל, אקלים חצי מדברי. המאפיין העיקרי של האקלים החצי מדברי הוא התנודות הרבות במזג האוויר שהן תוצאה של השפעות אקראיות של שני האקלימים מצפון ומדרום. באקלים החצי המדברי שכיחות גבוהה של רצף שנים גשומות ולפעמים אף רצף של שנים שחונות. נוסף על כך האקלים החצי מדברי מתאפיין בהפסדי מים רבים בגלל אידוי לאטמוספרה, ובניגוד לאקלים הממוזג הקלאסי מרבית מי הגשם באזורנו חוזרים לאטמוספרה ואובדים.
4.  שקעים חורפיים מערביים: בעונת הקיץ ישראל מושפעת יותר מרצועת האקלים המדברית הדרומית, מכיוון שבקיץ כל רצועות האקלים העולמיות ובכללן הסובטרופית, נודדות מעט צפונה. בהתאם לכך שורר בישראל מזג אוויר בהיר (לפעמים חם ויבש) בלי ירידת משקעים. לעומת זאת, בעונת החורף נעות רצועות האקלים מעט דרומה וישראל מושפעת יותר מהשקעים הברומטריים הנעים ממערב למזרח באירופה ובאגן הים התיכון. בהתאם לכך משתנה מזג האוויר לסירוגין, בתדירות של אחת לשבוע לערך,
בין ימים שחולפים באזורנו שקעים ברומטרים לבין תקופות הביניים שמזג האוויר בהם בהיר. השקעים מגיעים בדרך כלל מכיוון צפון מערב ומביאים עננות וגשמים. הגשמים מורגשים בדרך כלל כשלושה ימים בצפון הארץ, יומיים במרכזה ויום אחד (אם בכלל) בדרומה. בעונות המעבר, האביב והסתיו, פוחתת תדירות מעברם של השקעים ומתקצר משך השפעתם.
 
5.  השפעת הגאוגרפיה : מאחר וישראל שוכנת לחוף הים התיכון היא זוכה בבריזה שהשפעתה בעיקר בקיץ בהביאה קרירות ימית אל החוף וכן עננות קיצית באזור החוף. בחורף פוחתת השפעת הבריזה ועל כן עיקר העננות על ההרים. השפעה נוספת יש לרכס ההרים החל מחברון בדרום ועד הגלבוע בצפון, הגורם להיווצרות תופעת רוח הפן וליובש של צידם המזרחי.
 
6.    המערכות העיקריות המשפיעות על מז"א בישראל הן :
א.      הקיץ - עונת הקיץ מבחינה אסטרונומית מתחילה רק ב-21 ביוני בחצי הכדור הצפוני, אך אין הדבר כמובן מחייב שגם מזג האוויר ינהג כדומה, ועדיין מזג האוויר יכול לנוע בין טמפ' נמוכות באופן משמעותי עם גשמים לבין שרב כבד.  למעשה כבר במהלך עונת האביב הרמה הסובטרופית מצפינה לכיווננו.
 
בקיץ  ישראל נמצאת בהשפעה מתמדת של הרמה הסובטרופית שמצפינה גם כן באופן משמעותי, דהיינו מזג האוויר כמעט קבוע  ויציב ללא תנודות משמעותיות במהלך היממתי.
לרמה הסובטרופית יש בעיקרון שני מוקדים - האחד הוא המוקד הסעודי והשני הוא האפריקאי. אנחנו מושפעים מהמוקד הסעודי, והוא דומיננטי בחגורת הרמות הסובטרופיות לפחות עד לחודש אוקטובר, כאשר נחלש באופן איטי יותר. ישראל נמצאת באזור בו , תא הדלי" גורם לכך שהאוויר ירד כלפי מטה (חלקו הצפוני), כלומר היכן שלא ייווצרו משקעים. עקב זאת הקיץ הישראלי חסר משקעים וחם (טמפ' של סביב 30 מע' בממוצע).
 
המצב הסינופטי הוא בגדול רמה סובטרופית שמשפיעה עלינו ברום, אפיק פרסי שמגיע אלינו כשלוחה דרום-מזרחית ורכס אזורי שמתפשט מצפון אפריקה ומשפיע על הנגב. הסבר מפורט על התהליכים הנגזרים מהמהלך הסינופטי יפורטו בהמשך.
ב.       החורף -  עונת החורף בישראל היא העונה הפעילה ביותר מבין עונות השנה והעונה הגשומה ביותר. מזג האוויר משתנה בחדות בעקבות מערכות סינופטיות רבות ומגוונות המשפיעות על אזורינו. ברחבים הבינוניים החורף מרובה  בשקעים שנוצרים בהם, ואלה נקראים
שקעים ניידים או שקעים סבפולריים, כלומר שקעים שלא תמיד יהיו במיקום דומה ותמיד ינועו על פני כיוונים שונים. בחורף בחצי הכדור הצפוני, לים התיכון חודרים מצפון וממערב אפיקי רום רבים המעוררים גם היווצרות של שקעים ניידים בקרקע, שחלקם נוצרים באופן עצמאי ומושכים אליהם אפיקי רום מצפון בתהליך הפוך, במיוחד אם הם עמוקים. שקעים ניידים נוצרים לעיתים קרובות גם בתוך הים התיכון עצמו, כך שהוא
עצמו (הים התיכון) מהווה תפקיד חשוב מאוד בחייהם של השקעים הניידים. שקע נייד יתעמק בד"כ באזור איטליה וינוע מזרחה לאורך הים התיכון כחלק מהמהלך הרגיל שלו. ממרכזו של השקע תוך כדי היווצרותו ישתרע אפיק עד לאגן המזרחי של הים התיכון, לרוב  בגיבוי אפיקיות ברום שתעורר מצב של ציקלוגנטיות (בממוצע). השקע הנייד יכול להפוך לשקע קפריסאי באם הוא מתמקם באזור קפריסין, או יכול
להפוך לשקע עזה, שקע שבד"כ נמצא מול חופי הדרום וגורם לעיקר המשקעים לרדת בשפלה הדרומית ובצפון הנגב במהלך תנועתם מזרחה  של השקעים הם מתמלאים מהר ונעלמים. בממוצע לאחר מעבר שקע פעיל באזורינו ישתלט הרכס האזורי על המזרח התיכון שמוקדו ברמה האזורית בצפון-מערב אפריקה, ויגרום להתייצבות במזג האוויר במשך כמה ימים, תוך כדי שמערכת חדשה כבר מתארגנת לה
במערב הים התיכון וכך חוזר חלילה.




ג.        עונות המעבר - אם יש משהו שהחזאים הכי שונאים - זה עונות המעבר, העונות היותר "משוגעות" בישראל. בעונות המעבר השרב והגשם תמיד יירדפו אחד אחרי השני ויישחקו במרוץ תמידי, לפעמים יבואו בהפתעה מוחלטת ממערכת לא צפויה ויפתיעו את החזאים במטחי גשם עזים או בשרב כבד. חודשי עונות המעבר הם למעשה מחצית שנייה של ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, מרץ אפריל מאי ומחצית
ראשונה של יוני. נסקור להלן את שתי העונות הפעילות הללו.
נתחיל בסתיו - העונה היותר לא צפויה בישראל. המהלך הסינופטי אינו קבוע בכלל ולכן קשה להגדיר ממוצע לעונה כמו זאת.

מבחינה אסטרונומית הסתיו מתחיל בין ה-21 ל-23 בספטמבר. האפיק הפרסי שמתבסס בתחילת יוני עוזב בהדרגה במהלך אוקטובר. יש לציין שבתחילה הרמה הסובטרופית עדיין ממשיכה לשלוט באזור בעוצמה ולכן רבים הימים בהם מזג האוויר בהיר ללא גשם, כך שלמרות בואו של הסתיו, אין הדבר אומר שגם מזג האוויר ישתנה באותו זמן גם כן.

ישנם בעיקרון שני מצבים סינופטיים עיקריים ששולטים בנו במהלך עונת הסתיו, והם הרמה האזורית ואפיק ים סוף  התופעה הכי שכיחה בעונה זו היא השרב. ישנם שני סוגים של שרבים - שרב התמוככות ושרב הסעה.
שרב התמוככות מאופיין בטמפ' גבוהות מאוד בהרים ובעמקים אך עם לחות נמוכה, ואילו בחוף מזג האוויר הביל - חם ולח.
 
שרב ההסעה הוא השכיח ביותר בישראל בעונות המעבר. שרב כזה מאופיין בזרימות דרומיות ומזרחיות בד"כ שמביאות עימן אוויר חם מהמדבריות. היות שבמדבר אין לחות - האוויר שמגיע הוא יבש מאוד. במצב כזה גם החוף מרגיש בשרב ולים כמעט אין השפעה עליו מלבד עצם היותו מקום מושלם להתקרר ולרחוץ בו בימי שרב.

המצב הסינופטי שממנו נגזר שרב ההסעה הוא בעיקר השקע השרבי.

הסתיו הוא עונה שעדיין אין בה אירועים חורפיים מאוד מלבד מעט אירועים בעבר. הרמה האזורית, שלמעשה נמצאת בצפון אפריקה כמעט כל השנה, שולטת על אזורינו רוב הזמן כך שריבוי הימים הבהירים בישראל לא מפתיע.

לפעמים בסתיו יגיעו לאזור שקעים מהסוג שרואים בחורף - אך אלה הרבה יותר חלשים בממוצע ולא גורמים ליותר מידי גשמים, בטח שלא לטמפ' חורפיות. 
יש לציין שבראשית העונה הים התיכון עדיין חם מאוד והטמפ' שלו עומדת על סביב 27-28 מע', ולזה יש השפעה מסוימת עלינו ובפרט כאשר ישראל מצויה תחת פעילות טרופית. ים חם תורם יותר אנרגיה לפעילות מסוימת בכך שגושי אוויר שעולים ממנו כלפי מעלה מכילים יותר לחות - ככל שטמפ' האוויר חמה יותר האוויר יהיה פחות צפוף והלחות שהוא יכול להכיל יותר גבוהה. אם גוש אוויר מסויים מעל הים לא מספק את הסחורה, הים החם יעזור לו ויוכל להפוך אותו לפוטנציאלי יותר - אם יש קומולוס מעל הים שלא מצליח להתפתח
יותר מידי, גוש האוויר שעולה מן הים יעזור לו להתפתח.

לים יש גם השפעה חשובה על פעילות קרה - כשאוויר קר שמקורו במערכת הסינופטית חולף מעל ים חם הפרשי הטמפ' גדלים וכך גם אי היציבות בשכבות הנמוכות. כשהים קר יותר, אוויר קר שיעבור מעליו יביא לאי יציבות פחות מרשימה, לכן גם פה יש חשיבות לסתיו בענני סופות רעמים. אם נשווה בין פעילות קרה בראשית החורף או בסתיו לבין פעילות קרה בסוף החורף / תחילת האביב, נראה שפעילות קרה בסתיו משמעותית וחזקה יותר מכיוון שטמפ' הים גבוהה יותר. נניח לשם פשטות שטמפ' המים סביב 28 מע', והטמפ' ב-850 מ"ב
יורדת עד ל-12 מע'. אוויר קר שיעבור מעל הים החם יקפיץ את האינדקס ל-16 מע' (הפרש הטמפ' בין
T850 לטמפ' הים) ויגביר את הפעילות.

כשטמפ' המים סביב 22 מע' (סוף אפריל-תחילת מאי בד"כ) וערכי טמפ' האוויר דומים האינדקס יהיה פחות גדול ולכן הפעילות הקרה תהיה פחות משמעותית.   
לקראת סופו של הסתיו הרמה הסובטרופית נסוגה באופן משמעותי מאזורינו והפעילות של הרחבים הבינוניים מתעוררת לחיים - לקראת התחלתה  של עונת החורף בחצי הכדור הצפוני.

האביב בישראל לא שונה בהרבה מעונת הסתיו, וגם הוא הפכפך במיוחד ונוטה לשגע את החזאים וגם את חובבי מזג האוויר. שקע עמוק שנראה במפות בטווח הקצר יכול לעורר ציפיות גדולות לקראת בואה של מערכת חורפית חזקה, ובפועל השקע יכול לבחור במסלול אחרי לגמרי ברגע האחרון או להיעלם ולגרום אכזבות קשות. ה-1-2 לאפריל 2006 מבטא את ההפכפכות של העונה, כאשר שקע רום שחלף מעלינו גרם לחור בעננים בעוד שמסביב באופן בלתי צפוי התפתחה אוקולוזיה אדירה, שבלילה נכנסה אלינו במפתיע כתוצאה מגושי לחות
טרופיים שכבר היו קיימים מסביב לנו בצהריי ה-1 באפריל.

המהלך הסינופטי היה בכלל לא צפוי והפתיע לטובה עם כמויות שיא של 130 מ"מ בירושלים.

תופעה שכיחה ביותר היא תופעת השרב ובמיוחד שרב ההסעה שנגזר משקע שרבי ואפיק ים סוף, ומקורו של השרב במדבריות מדרום-מזרח ובעיקר ממדבר הסהרה שגם מביא לנו אובך רב. תופעה נפוצה נוספת היא ערפל וסטרטוס נמוך, בעיקר במישור החוף, אך לא רק.

במהלך האביב הסובטרופית מתחילה לחזור צפונה ולשלוט במזג האוויר הנאה רוב הזמן, וכתוצאה מכך גם הכמויות הממוצעות באביב נמוכות מאוד, אך כמובן תמיד יש הפתעות בלתי צפויות שיכולות אפילו ביממה אחת לעשות את מה שלא עשינו בחודש שלם בחורף.
 
האביב מסתיים פחות או יותר במחציתו השנייה של חודש יוני, וכבר אז האפיק הפרסי תופס את מקומו הקבוע בשילוב הסובטרופית ומחזיר את מזג האוויר המשעמם לישראל.
 
 7. התופעות הסינופטיות המאפיינות :
א.      האפיק הפרסי -  בעונת הקיץ דומיננטי האפיק הפרסי שנוצר בתהליך שרשרשת שמקורו בשקע המונסון באסיה. מקורו של שקע כזה בחימום התמידי של הקרקע ע"י קרינת השמש החזקה. אוויר שעולה כל הזמן מפתח אזור ציקלוגנטי במספר מוקדים ברחבי היבשת, העיקרי שביניהם הוא בדרום הודו. שקע זה שואב אליו אוויר לח מאוד מהאוקיינוס וגורם ע"י כך לירידת גשמים אדירים בדרום אסיה והודו - אלה נקראים גשמי המונסון.
 
שקע המונסון מפתח מוקד נוסף באזור המפרץ הפרסי כחלק ממערכת יבשתית אדירה שקשורה אחת אל השנייה. שקע זה שיושב שם שולח אפיק אל אזורינו הנקרא האפיק הפרסי - מקורו כאמור במפרץ הפרסי ולכן הוא נקרא כך. אפיק זה מעודד עליית אוויר (הרי הוא אפיק, אזור ציקלוני שמעודד התפתחות עננים ומשקעים) באזורינו ונותן לנו איכשהו תענוג מסויים על פני הקיץ הלוהט - הפרסי שומר עלינו מהטמפ' הגבוהות באמת שיכולות לשרור באזורינו ומונע מזרימות אוויר חם מאוד לחדור. רק תארו לכם שאם האפיק הפרסי בכלל לא היה קיים, כל המנגנון של עננות בוקר, טמפ' נמוכות יחסית וחלק מהבריזה הימית לא היה קיים בכלל, ובישראל היו שוררות טמפ' של כמעט 40 מע', גם בחוף. לא תמיד החיים קשים בקיץ ויש לפחות להגיד תודה
שזה מה שיש לנו, למשל במפרץ הפרסי ובאזור של עיראק שוררת טמפ' של קרוב ל-50 מע' (!). במקרה הזה בהחלט ניצלנו מחום שלא היינו עומדים בו.

בין האפיק הפרסי לרמה הסובטרופית שמצפינה אלינו בקיץ יש מאבק בלתי פוסק, אבל מי יכול על הסובטרופית... כתוצאה מכך גשם בקיץ לא יורד למעט מקרים מסוימים שיפורטו בהמשך.

בעזרתו של הפרסי והאוויר העולה שנמצא בו, בקרי הקיץ מעוננים לרוב בעננות נמוכה לא מפותחת - לרוב סטרטוסים נמוכים או סטרטקומולוסים.

תהליך זה כרוך בשקע שנוצר מול היבשה בים במהלך הלילה ואילו בקרקע שולטת רמה. מצב כזה הוא תוצאה של יבשה קרה יותר מן הים, היות והיא פולטת את הקרינה שספגה במהלך היום באופן משמעותי ובצורה מהירה בעוד שלים שהתחמם הרבה יותר לוקח יותר זמן להתקרר. כאמור היכן שהאוויר
קר יותר הוא גם ישקע כלפי מטה ולכן בלילות נוצרת רמה ביבשה ושקע בים. שקע כזה סוחף אליו אוויר וגורם לרוח לנשב מהיבשה לכיוון הים - ותהליך זה  נקרא בריזה יבשתית. באזור השקע הזה בים בינתיים האוויר עולה ומתפתח עננות נמוכה ומרובה שמוגבלת לאינברסיה שמעלייה. בשעות הבוקר המוקדמות עם התחלתה של הבריזה הימית לאחר הזריחה העננים שנוצרו מעל הים בלילה חודרים ליבשה ומביאים את עננות הבוקר האופיינית. במהלך היום פוחתת העננות הנמוכה מפני שהאוויר מעל הים שוקע שוב - הים נעשה קריר מהיבשה ומתפתח מעליו מוקד לחץ גבוה (רמה) שמונע מהתפתחות עננים. בשעות הערב שוב חודר גל עננות בהשפעה של התכנסות מחודשת בסמוך ליבשה. 
האפיק הפרסי אחראי בין היתר לחלק מהמהלך של הבריזה הימית. היא מתקיימת בעיקר עקב הפרש הטמפ' בין הים ליבשה אך גם שייכת להשפעתו של הפרסי, והיא מתקיימת בעיקר בין הבוקר ועד אחה"צ.  
במקרים מסויימים הפרסי מתעמק לעבר הים האגאי וגורם לירידה בטמפ' ובלחות במישור החוף ולעלייה חדה בלחות בהרים. ירידת הלחות בחוף קשורה בעיקר באינברסיה המרינית וכשהיא מגביהה שטח הלחות מתרחב ויש לו יותר נפח להתפזר עליו.

כשהפרסי מתעמק הבריזה הימית מתחזקת והיא נעשית ארוכה יותר ומכילה יותר לחות, בעיקר כתוצאה מהגדלת הפרש הטמפ' בין הים ליבשה שמגביר  את עוצמת הבריזה.
במקרים כאלו ענני הבוקר והערב מקבלים מימד אנכי גדול יותר ובמצבים מסויימים הם גם ממטירים.
כשהפרסי מתרדד המצב הפוך, הרוח מקבלת רכיב יותר יבשתי והיא נחלשת, האינברסיה המרינית מנמיכה ומזג האוויר הופך הביל בחוף ושרבי מאוד בהרים ובפנים הארץ. יש לציין שחלק ממהלכים אלו קשורים גם לרמה הסובטרופית, וכשהיא נסוגה מעט דרומה מתאפשר מצב של ירידת גשם (אם הפרסי עמוק) וכשהיא מצפינה שורר שרב התמוככות.

האפיק הפרסי שולט באזורינו החל מאמצע יוני ועד לתחילת אוקטובר, תוך כדי נסיגות והתרדדות באופן תמידי. 
 
 


ב.       הרמה האזורית - רמה זו מאפיינת את חגורת הרמות הסובטרופיות והיא הבולטת שבהן. מקורה באיים האזוריים ועל כך נגזר שמה.

הרמה האזורית אופיינית בעיקר בקיץ מכיוון שהימים והאוקיינוסים קרירים יותר לעומת היבשה, וכאמור אוויר קר נוטה לשקוע ולכן נוצרת רמה מעל האוקיינוס האטלנטי ומשפיעה גם כן על האיים אזורים, כחלק מחגורת הרמות הסובטרופיות כשלעצמן נוצרות משקיעות אוויר מעל הקטבים.

לרמה הזאת תגובת שרשרת - הרמה שמוקדה הגדול ביותר באיים האזורים שולחת זרוע אל הים התיכון, משם נשלחת זרוע אלינו של לחץ גבוה הנקראת הרכס האזורי. רכס זה מתפשט עד לאזורינו ומשפיע על הדרום, שם הרוח השלטת בקיץ היא צפונית בעקבות כך בעוד בצפון הארץ ובמרכזה
היא מערבית עד צפון-מערבית בהשפעת האפיק הפרסי.

בחורף הרמה האזורית ממשיכה להתקיים כאשר מוקדה בצפון אפריקה, כזרוע של הרמה באטלנטי. ישנם ימים בהם הרכס שמוקדו ברמה בצפון אפריקה מתפשט אל אזורינו ומשליט מזג אוויר נאה בעל אופי אנטיציקלוני.

הרכס האזורי מתפשט לאזורינו בעיקר לאחר מעבר מערכת גשם באזורינו, ובמצב של התפשטות מהירה לאחר ירידת גשם התנאים להיווצרות ערפילים ע ולים באופן משמעותי בעקבות חדירת לחות רבה לשכבות הנמוכות שמקורה בזרימות הצפון-מערביות שמשליט הרכס האזורי.
                                          

ג.        הרמה הסיבירית -  במקרים נדירים חודרת הרמה הסיבירית למזרח התיכון. במצב כזה הזרימות הן צפון-מזרחיות קרות מאוד אשר מזרימות אוויר קפוא היישר מסיביר אל ישראל. מז"א אופיני לרמה הסיבירית הוא בהיר ויבש ביום קר ויבש בלילה. חדירת הרמה הסיבירית לא מחייבת להיות מלווה באפיקיות ברום אך ברוב המקרים כך הדבר, לאזורינו חודר מן הקוטב אפיק רום שמגיע בשוליו לצפון הארץ, אבל מן הסתם לא יהיו משקעים כי בקרקע שולטת רמה.

הרמה הסיבירית יכולה להצניח את הטמפ' אל מתחת לאפס תוך זמן קצר בזרימות צפון-מזרחיות, בעמקים ובהרי הצפון הטמפ' יכולה לרדת אף למינוס 5 מע' ויותר, תלוי בעוצמתה של הרמה והקור שמלווה אותה. תוצאותיה של הרמה גורמות לנזק רב לחקלאות, כאשר כל היבול מכוסה בקרח / כפור עבה.

חדירתה של הרמה נדירה יחסית ולא מתרחשת בכל שנה. דוגמא קלאסית לחדירת רמה כזו היא ה-16-17 בדצמבר 2004, כאשר בתאריך הזה רמה סיבירית התפשטה למזרח התיכון וגרמה לזרימות מזרחיות קפואות. הטמפ' בחוף לא עלו מ-10 מע', בלילה נעו בין 0 ל-4 מע', בעמקים נמדדו בין מינוס 5 ל-10 מע' ובהרי הצפון דומה. נזק רב נגרם לחקלאות ולרכוש - דודי שמש התפוצצו, ברזי מים וצינורות קפאו ובעלי חיים רבים מתו מקור.

כפי שכבר הוזכר בראשית סקירה זו, בחורף ברחבים הבינוניים עוברים באופן תמידי שקעים ניידים שחולפים בים התיכון תוך כדי תנועות מזרחה. מצב של מעבר שקע נייד בסמוך לישראל יביא לירידת משקעים באם יקבל תמיכה מספקת ברום.

ככל שהשקע עמוק יותר השפעתו תהיה גדולה יותר, כלומר סיכוייו להביא לגשמים ורוחות חזקות גדלים יותר.

כדי לקבוע את אופי זרימות גושי האוויר החודרים לישראל יש להתחשב בצורה המדויקת ביותר למיקומו של השקע, שהוא עצמו קובע מה יהיה כיוון הזרימה. למעברם של שקעים באזור ישראל יש שמות שונים הנגזרים ממיקומם באותה עת.

דהיינו שקע שיעבור בקפריסין ייקרא שקע קפריסאי, על שם מיקומו. שקע שיתמקם מול החוף הדרומי של הארץ ייקרא שקע עזה בשל מוקדו מול העיר עזה.

שקע שיעבור באזור סודן ייקרא שקע סודני, והוא משפיע על אזורינו בשל הזרוע האפיקית שהוא שולח לישראל הנקרא אפיק ים סוף. אין להוציא מהקטגוריה הזאת גם את השקע השרבי, שקע שכיח ביותר בעונות המעבר שמביא את שרבי ההסעה.

לעיתים יש מצבים בהם השקעים נוצרים מול חופי ישראל או באגן המזרחי הים התיכון עצמו, וכן מצבים של בריחות שקעים והיעלמותם.



כעת נסקור להלן את השקעים הפוקדים את ישראל בצורה מפורטת.
ד.       שקע קפריסאי -  השקע הקפריסאי בממוצע מתחיל את דרכו במערב טורקיה וכשהוא מגיע לשם ישראל מושפעת מחזיתו החמה של השקע. הזרימות בעיקרון הן דרומיות מזרחיות ולכן אוויר יבש חודר לישראל ומונע ממשקעים לרדת, ובמקום זאת כיסוי העננות הוא בגובה רב ובינוני.
 
בהתקדמותו של השקע מזרחה ישראל נתונה להשפעת הגזרה החמה. באזורינו מתעוררות רוחות דרום-מערביות שמתגברות בהדרגה, תוך כדי שאובך רום חודר לאזורינו. השקע כעת ממוקם בסמוך לקדמת אפיק הרום, ושניהם מתחילים להשפיע עלינו בצורה משמעותית יותר. הזרימות בשכבות הנמוכות הופכות למערביות, אך בינתיים הן אינן ארוכות בכדי לספק את הגשמים האמיתיים של השקע, ובשלב זה ייתכנו טפטופים בלבד.

בהגיע השקע אל קפריסין החזית הקרה מתחילה להשפיע על ישראל, בשלב זה נושבות רוחות דרום-מערביות חזקות בשילוב עננות נמוכה שנכנסת לצפון ולמרכז. האוויר אט אט נעשה לח מאוד לקראת התקרבותה של חזית העננים של השקע. בצפון הנגב בשלב זה ישנו אובך כבד כתוצאה מרוחות דרומיות חזקות.

תוך כמה שעות החזית הקרה משפיעה על ישראל, והיא לרוב מלווה בגשמים עזים, ברד וסופות רעמים.

כשהשקע עובר את קפריסין בישראל יורדים גשמים מלווים סופות רעמים מהפעילות הקרה של השקע. הרוח חגה למערבית ארוכה והיא עתירה בלחות שספגה מהים. הכמויות עשויות להגיע ליותר מ-50 מ"מ בחזית הקרה ומקומית הרבה יותר. באזור הנגב מתחוללות סופות חול בהשראת הרוחות הדרומיות שמגיעות בשיאן ליותר מ-25 קשר.

לאחר מעבר החזית הקרה עוברים גושים אחרים הקשורים במערכת הסינופטית את ישראל, והרבה פעמים אלו תאי בנארד שגם הם עצמם מכילים סופות רעמים חזקות וברד.

לאחר מעבר השקע את סוריה הגשמים והרוחות מתחילים להיחלש במהירות בישראל ואורכה של הזרימה הצפון-מערבית מעל הים מתקצר, משמע גוש האוויר שחודר לישראל מכיל פחות לחות. בשלב זה גם הלחץ הברומטרי עולה מהר מאוד והטמפ' מטפסת בהדרגה.
 
כשהשקע נעלם באיזור סוריה הגשמים פוסקים בישראל ומהר מאוד תופס הרכס האזורי את מקום השקע. אזורינו מושפע מזרימות צפון-מערביות שמשליט הרכס ומביא מז"א נאה
ה.      
 


 
 
ו.        השקע הסודני -  מרכזו של השקע נמצא בחופי סודן, לאורך ים סוף. משקע זה משתרע לאורך ים סוף זרוע של לחץ נמוך שהוא בעצם אפיק ים סוף על שם האזור בו הוא עובר. הדבר נובע מרכס ההרים הגבוה שנמצא במזרח ים סוף, האוויר יורד במורד רכס ההרים והופך לציקלוגנטי (עירבולי) כך  שאפיק מתהווה דווקא באזור, ונראה כזרוע ארוכה המשתרעת עד לאזור טורקיה. אפיק ים סוף יוסבר בהרחבה בהמשך.
ז.        שקע עזה - שקע עזה מתמקם מול החופים הדרומיים של הארץ כאשר מרכזו בים בסמוך לעיר עזה. שקע כזה מביא את עיקר פעילות הגשמים לשפלה ולנגב, ובאזורים הצפוניים לשקע הזרימות הן צפון-מזרחיות עד מזרחיות אשר מביאות אוויר יבש. במצב כזה הצפון והמרכז נותרים יבשים והדרום מקבל את עיקר הגשם. במקרים מסויימים הגשם מתפשט גם לחוף המרכזי אך לא באופן שכיח עקב אי אספקת לחות ברוב המקרים.


ח.      שקע שרבי - השקע השרבי מקורו בצפון-מערב אפריקה, והוא נע מזרחה על פני החופים של צפון אפריקה במהירות רבה (אם נשווה את מהירותו של השקע השרבי לזה של השקע הקפריסאי נראה שהשקע השרבי מהיר פי 2 מהקפריסאי וקוטרו קטן יותר). השקע השרבי הוא שקע נייד גם כן והוא  גם שקע חזיתי - בדומה לשקע הקפריסאי גם לו יש חזית חמה וקרה, וכן גזרה חמה.
כשהחזית החמה של השקע משפיעה על ישראל הזרימות הן מזרחיות וגורמות לעלייה ניכרת בטמפ' וירידה משמעותית בלחות, כמו כן השמיים יתכסו בעננות גבוהה ובינונית.
 אובך רום צפוי לחדור אלינו מדרום.
 בגזרה החמה של השקע השרב מגיע לשיאו - אך הטמפ' לא קבועות, הכל תלוי בעוצמת השרב ועומק השקע השרבי. הרוחות הדרומיות מתחזקות במהירות וגורמות לאובך להתגבר ביתר אזורי הארץ, לפעמים עד לכדי סופות חול.
כשהשקע עובר בחופי סוריה מגיע שלב החזית הקרה בישראל. הטמפ' יורדות באופן ניכר, לפעמים הצניחה בטמפ' יכולה להיות של יותר מ-10 מע' תוך שעה אחת.
 כיוון הרוח מתחלף לצפון-מערבית חזקה ולחה מאוד. גוש האוויר הלח שחודר לישראל בשבירת השרב מתורגם לעננות נמוכה רבה.
כשהשקע השרבי ממשיך בתנועתו מזרחה זרימות מערביות ממשיכות לנשב בישראל ורכס תופס מהר את מקומו של השקע השרבי.
כאן זה היה מקרה רגיל של שקע שרבי בלא תמיכה ברום (יכול להתבטא ברמה / רכס).
כעת נציג דוגמא של מה שיכול לקרות כאשר השקע השרבי מלווה בתמיכה ברום. יש לציין כי שקע שרבי מלווה תמיכה ברום - כלומר שקע שרבי פעיל אינו שכיח והמהלך הרגיל של אנטיציקלוניות ברום הוא השכיח ביותר.
כששקע שרבי מלווה תמיכה ברום, חזיתו החמה תלווה בד"כ בכיסוי נרחב של עננות גבוהה ובינונית שנוצרת מזרימת לחות ממקורות טרופיים מדרום לאזורינו (אלטואים וצירוסים). ייתכן אובך רום והרוחות הדרומיות יתחזקו.
 בחזיתו הקרה של השקע מגיע החלק המעניין. כששקע רום / אפיק רום נמצא באותו זמן מעל אזורינו הדבר מעודד אי-יציבות אטמוספרית, כלומר ציקלוניות. בעוד שהטמפ' ברום נמוכות בהשראת האפיקיות, השכבות הנמוכות נותרות חמות מאוד. הדבר מתבטא בהפרשים תרמליים אדירים
שיכולים להגיע ל-40 מע' ואף יותר. אי היציבות האדירה הזאת בשילוב הלחות שנובעת מהאפיקיות ברום משתלבים יחד ומביאים ליצירת ענני סערה (לרוב בסיסו של הענן גבוה ולכן לא תמיד יירד גשם). סופות רעמים חזקות מאוד יכולות להתרחש בכל הארץ באופן מפתיע בשילוב צניחה חדה ביותר בטמפ'.


ט.      אפיק ים סוף -

אפיק ים סוף הוא המערכת היותר שכיחה בעונות המעבר, והוא למעשה מעין זרוע של השקע הסודני שהוסבר לעיל. במקרים הרגילים מתפתחים באזור סודן וסעודיה עננים ערמתיים CB
 
בהשראת לחות רבה שמעניק האי"ס. בישראל בד"כ אי"ס אינו מלווה בתמיכה משמעותית ברום, לפיכך אין לצפות לפעילות משמעותית. במקרה הרגיל הנגזר ממצב זה אי"ס מלווה רכס רום ייגרום לשרב בזרימות חמות מהמדבריות.

כדי לקבוע את אופי הזרימה וגושי האוויר החודרים לישראל ניתן לראות שני מצבים באי"ס - אפיק ים סוף בעל ציר מערבי ואפיק ים סוף בעל ציר מזרחי.

המושג ציר מערבי / מזרחי מתייחס למיקום ציר האפיק ביחס לישראל, כלומר אמצעו של האפיק. כשציר האפיק נמצא מערבית לנו הוא נקרא "ציר מערבי",
וכשהוא מזרחית לנו הוא נקרא "ציר מזרחי". 

במצב של אפיק ים סוף בעל ציר מערבי יינשבו רוחות דרומיות חמות מאוד מהמדבריות וייעלו את הטמפ' ברחבי הארץ ליותר מ-30 מע', במקרים קיצוניים ליותר מ-35 מע'. בדרום יתחוללו סופות חול, אובך כבד ישרור בשאר האזורים והשמיים יתכסו בעננות גבוהה ובינונית.

במצב של אפיק ים סוף עם ציר מזרחי כיוון הרוח יהיה צפוני עד צפון-מערבי. רוח זו לחה ומחדירה מן הים לחות רבה אל החוף והנגב, מצב כזה י יתורגם לעננות נמוכה מאוד (סטרטוסים) או ערפילים.
יש לציין כי ביום הרוח הצפון-מערבית יכולה להגיע למהירות של 30 קשר ויותר.
עד כה הוסברו מצבים של אפיק ים סוף בלא תמיכה ברום, כלומר מצב רגיל ברוב המקרים. עתה נסקר מצבים שבהם האי"ס מלווה בתמיכה ברום.

לעיתים מתרחשת חריגה מהמהלך האופייני של אי"ס. בניגוד למצב הרגיל בו אי"ס לא מלווה בתמיכה משמעותית ברום, הרי שבמקרים מסויימים אפיק רום יכול להתחדד לעבר המזרח התיכון תוך כדי שאי"ס באותו זמן מתפשט צפונה. הפעילות שנגזרת ממצב כזה שונה לגמרי מזו הרגילה והאופיינית.
 
זרימות דרומיות ברום מסיעות גושי אוויר טרופיים מדרום לנו אל המזרח התיכון. גושים אלו מלאים בלחות מהאזורים הטרופיים ובהשתלבות עם אפיק רום ואי"ס ציר מערבי ייתפתחו באזורים נרחבים בארץ עננים ערמתיים שימטירו גשמים מלווים סופות רעמים, בעיקר בדרום ובמזרח הארץ. עננים אלו הם מסוג קומולונימבוס שיכולים לשהות במקום אחד במשך שעות ולהמטיר גשמי זעף. במקרים רבים כאלו בעבר נגרמו הצפות קשות בדרום ובים המלח, האחרון ביניהם התרחש ב-28-29 לאוקטובר 2004.

אפשרות נוספת היא שאפיק רום יתחדד לעבר המזרח התיכון, ובו בזמן אי"ס שיצפין ייפגוש בגושי אוויר קרים החודרים לים התיכון. המפגש בין גוש האוויר החם מדרום לגוש האוויר הקר מצפון יוביל להתהוות שקע חזיתי בתוך בטן האי"ס, בקדמת אפיק הרום.

מזג האוויר יישתנה בחדות, ואם נניח מזג האוויר היה חם עם טמפ' של יותר מ-30 מע' + עננות גבוהה ובינונית, תוך שעות ספורות הכל יתהפך ויהיה גשום וסוער. 
במצב של אי"ס ציר מזרחי וקדמת אפיק רום, הפעילות תתמקד ממזרח לנו, וקיים סיכוי לראות באזורים המזרחיים של הארץ פעילות כלשהי, או ברקים באופק המזרחי.

האי"ס שכיח בעיקר בחודשים אוקטובר-נובמבר ואפריל-מאי



מצגות האוניברסיטה העברית - מטאורולוגיה
http://synlab.huji.ac.il/index1.files/page0014.htm

  מילון מונחים
http://synlab.huji.ac.il/glossary_heb/Glossary.htm
 
 
Bookmark and Share
Back
האגודה לתעופה ספורטיבית  |   הגלבוע 11, ראשל"צ 75471    |   פקס:  03-6127993   |   טלפון: 03-6128946
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט

לחץ כאן לעריכת טקסט

לחץ כאן לעריכת טקסט

* טייסים ומבקרים נכבדים, ברצוננו להבהיר כי כל האמור ומוצע באתר זה (בכל העמודים), הינו לידיעה כללית בלבד, אין אנו אחראים לשימוש פרטי או מסחרי שיעשה בנאמר\מוזכר\הורדה \קישור באתר זה
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ