דף הבית   |  אודות האגודה צור קשר    The Israeli Light Sport Aircraft Association
 
 
  »  התעופה הספורטיבית  
  »  הכל לטיסה  
  »  הנהלה וועדות  
  »  טיסה לחו"ל  
  »  ידע תעופתי כללי  
  »  קונים מוכרים  
  »  Welcome  
 

   

 
 
 
 
 
 
 

שני טקסנים בשמי הים האגיאי
26.6.2012  עד 2.7.2012
 
 
הסיפור מתחיל כחדשיים לפני הטיסה, כאשר קצב ההכנות עלה וטיפס משלב הרעיונות והשאיפות לשלבי התכנון הפרטני עליו הופקד אורי, שלו ניסיון של מספר מטסים לאזור.
 
אט אט התגבש התוואי, האיים בהם נבקר, מהירות הטיסה, הרוחות הצפויות, המנחתים, התדלוקים, התאומים, ההנדלרים, המפות, דפיות השדות, דפי קשר ועוד מיליון ואחד פרטים ועניינים הדורשים טיפול פרטני. אינסוף מיילים וטלפונים לשדות, השגת מפות Gepesen וצילומן, ישיבות עבודה אצל דורון ואצל דוידי, התמודדות עם נושאים אישיים שעמדו לקעקע או לקרקע את המטס, ועוד כהנה וכהנה בעיות והתלבטויות. אחת הפלוגתות העיקריות הייתה האם לטוס לפי תכנון מדויק כפי שהכין אורי מבלי לסטות ממנו. תכנון שהתבסס על שדות בהם ניתן לתדלק, על שעות הפעילות של השדות ועל תאום מראש לכל שדה, או לטוס תוך תכנון כל לג לגופו עם תיאומים עדכניים אד-הוק. כלומר - כל יום פתוח לשינויים ולהחלטות רגעיות. הדיון הסתיים לטובת שיטת התכנון הרגעי תוך התבססות על המסלול המקורי. טסים איך ולאן שמתחשק ומסתדרים ב"תיאום קצר מועד".
 
לפני כשנתיים הפלגתי בים האגיאי ביכטה. ארבעה גברים שרק אחד הכרתי קודם, דרים בצפיפות בשטח שאיננו עולה על 30 מ"ר. 24 שעות ביממה, 14 יום, חיכוך מתמיד, אין לאן לברוח ולמרבה הפלא היה נחמד והכל עבר בשלום. הפעם אנחנו ארבעה טייסי אולטראלייט מראשון, אורי, דורון, שמעון ואנכי - צבי, דחוסים בשני טקסנים מרהיבים מצוידים בפרופלורים בעלי פסיעה משתנה ובאוויוניקה משוכללת של Dynon. בחיפה אנו אמורים לפגוש את עמיר ופליקס עם ה 92P  ו 80 כוחות הסוס שלהם, כאשר הססנה עם שלשת הטייסים דוד, דוידי ועמי ממריאים משדה דב ומתכנסים אלינו לפאפוס.
 
אז זהו, לאחר אינסוף דיבורים, ישיבות, מיילים, מסלולים, שינויים, כן טסים, לא טסים, מי כן טס ומי לא טס, האם סירת ההצלה תגיע בזמן או לא, האם יפתחו לנו את שדה התעופה בחיפה ביום בו הם החליטו לסגור אותו סתם כך לצורך שיפוצים מבלי לתאם איתנו. האם להטיס את המטוסים לחיפה ערב קודם ולהגיע למחרת בתחבורה רגילה למנחת, האם נצליח לעבור בזמן את ביקורת הדרכונים המכס והתדלוק ולהמריא לפני סגירת השדה, מה תהא עצמת רוח האף, האם נוכל להגיע בלג אחד לרודוס או שנצטרך לתדלק בפאפוס ולשלם את קנס הנחיתה בה. שאלות, שאלות וספקות.
 
יום ג' 26.6.12 
בבוקר מוקדם, ארבעה טייסים נחושים מתייצבים במנחת בראשון. תיקים אישיים לשבוע. תיק טיסה הכולל מפות VFR ו  IFR של השטח. תיקים מסודרים לכל מנחת. כל החומר והמסלולים פרי עבודתו הסיזיפית של אורי. שני GPS  Garmin Area 500 – המילה האחרונה בתחום, ובהם קרוב ל 200 נקודות דיווח ומנחתים טעונים גם הם פרי עבודתו של אורי.
 
מעט פירות יבשים, אגוזים, מים כובעים, משקפי שמש, קרם שיזוף וכד' השלימו את תיק הטיסה. חגורות הצלה, סירת הצלה, שני טלפוני חירום לווייניים, שני מצפנים ימיים, מעביר כפול לשני מכשירי GPS (שלא הוכיח את עצמו בטיסה), תיק חירום אטום ובו ציוד לשעת חרום: GPS, מים, פנס, סכין ומכשיר קשר.
 
קבענו תדר לקשר בין המטוסים:  123.55.
 
ואז, המראה מראשון ב 07:23 ונחיתה בחיפה 44 דקות לאחר מכן ב 08:07. בחיפה, תדלוק עד הפיה, ביקורת דרכונים ומכס ומי ממתין לנו ברחבה, ידידנו והאיש שתמך, עזר ועודד – רן בג, שלא חסך במאמצים לאפשר את קיום המטס. לא התעצל והתייצב בחיפה בבוקר כדי לוודא שהכל בסדר וכדי להיפרד מאתנו בברכה. לחיצות יד, פרידות והמראה מחיפה ב 08:58, בדיוק ע"פ התכנון.
 
יוצאים לים, היבשה מאחור לפנים ים וים. הראות לא משהו, עננות קלה מרחפת, מקווים שלא נזדקק לטיסת מכשירים למרות שלא רואים קו אופק ברור וחד. מגיעים לנקודת TAMMI ומכאן השאלה הגדולה, נוחתים בפאפוס או לא ? ההחלטה צריכה להתקבל לפני APLON הנמצאת בניצב לפאפוס. המשמעות, פיגור של שעתיים בהגעה לרודוס שבה ממילא איש איננו ממתין לנו ותשלום 120 יורו למטוס באגרות וחניה. כצפוי רוח אף של כ 25 מי"ש. לא נורא אבל עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה. ב APLON מתווכחים, מחשבים צריכת דלק ומרחק נותר. הכל גבולי. נראה שניתן להגיע לרודוס על טיפת הדלק האחרונה. לא נראה טוב ובוודאי שלא בטוח. מחליטים לתדלק בפאפוס שמקבלת אותנו בסבר פנים יפות לאור העובדה שהם היו השדה האלטרנטיבי בתכנית הטיסה ונוחתים בה ב 11:24 לאחר טיסה בת 2:26 שעות. מטוסנו תודלק ב 48 ליטרים 5 מתוכם בכנף שמאל שהייתה אמורה להיות מלאה משום שלא צרכנו ממנה. כנראה שלא תודלקה במלואה בחיפה. החישוב מעיד על צריכת דלק של 18 ליטרים לשעה לעומת 16 ליטרים שנמדדו בניסויי הטיסה בארץ. שמחנו שנחתנו בפאפוס למרות הקנס הכספי. למותר לציין שברגעי ההתלבטות התאווינו כולנו למיכלים בעלי 130 ליטרים שיכלו לאפשר טיסה ישירה ובטוחה מחיפה לרודוס. אולי בשנה הבאה..
 
המראנו מפאפוס ב 13:18 , כמעט שעתיים מרגע הנחיתה ללג הארוך לרודוס. הראות די גרועה. טסים בגובה 5500 רגל. אמנם לא טסים בתוך ענן אבל אין קו אופק ברור. קיווינו שבשעה כזו העננות תתפוגג לטובת ראות טובה יותר והתבדינו, חלק מהזמן טסנו ע"פ האופק המלאכותי של הדיינון. זהו אופק מאד לא נוח. אין בו ריסון והוא מגיב בחריפות לכל תזוזה. אופק אנלוגי רגיל הרבה יותר נוח לטיסה. הריכוז הנדרש בטיסת מכשירים ידנית מירבי. כל תשומת הלב מרוכזת באופק, במד הגובה ובכוון ב GPS. לאורך כל הלג מפאפוס לרודוס נשמר קשר על הערוץ הפנימי 123.55 עם הססנה אשר טסה כ 20 מייל מאחורינו וה P92 אשר צבר פיגור מתמשך לאור פערי מהירות ניכרים. טייסי הססנה יעצו לנו לעלות לגובה 7500 רגל על מנת לשפר ראות ותנאי טיסה. עשינו כדבריהם ואכן ראינו כי טוב. שמירת הנתונים הייתה טובה והכל עבר בשלום. הכניסה לרודוס הייתה כבר מוכרת, כמו לחזור לבקר במצדה כמעט.. נכנסים לאי הגדול בפינה הצפון מזרחית שלו. עוברים מעל  Maritsa השדה הצבאי ואז רואים על האף את קצהו של מסלול 25 שעליו נחתנו כבר פעמיים בעבר. הבקר נשמע כמו אחרי לילה אפוף ענני אוזו ואולי עוד כמה אלמנטים מעוררים.... אנחנו בבסיס שמאלית ל 25 . נחיתה נוחה בשעה 16:08 2:50 לאחר ההמראה מפאפוס, ואנחנו ברודוס. תדלקנו 57 ליטרים שמשמעותם צריכה ממוצעת של 20 ליטרים לשעה !!  הרבה מעבר לתחזיות. מסקנה יש לעדכן את המסע ונקודות התדלוק ע"פ הנתונים החדשים.
 
ברודוס, כמו כלב החוזר תמיד למאורתו התאכסנו במלון Amathus המוכר מביקורנו הקודם. דורון עדיין זכר את ארוחות השחיתות בבוקר בהן טרף כוס מיץ תפוזים מלאה והתפוצץ מרוב אוכל וקלוריות. לא נורא, מחר יתחיל בדיאטה...
 
בריכת השחייה על גג המלון קרצה לכולנו. הרוב יצר מעגל טייסים במים והמשיך, איך אפשר שלא, בסיפורי טייסים. מיעוטנו, שחינו ושחררנו שרירים צפודים לאחר כ"כ הרבה שעות בקוקפיט צפוף.
 
השיא, ארוחת הערב אצל פולה ('פ' רפוייה) מקרפתוס אצלה אכלנו בעבר שתי ארוחות שדורון התלהב מהן ואני פחות. פולה זכרה אותנו ולאחר טקס החיבוקים והנשיקות אצה חזרה למטבח. היינו חבורה גדולה. ארבעתנו מהטקסנים, עמיר ופליקס עם ה 92P ושלשת אנשי הססנה. גם הפעם, מרק הירקות הסמיך היה מלוח במידה קיצונית כמו בעבר אבל לא בגדר שערוריה בלתי נסלחת. לעומתו, המתנה של כמעט שעתיים ליתר המנות איננה נסלחת. אנשים גוועו ברעב לאחר יום כה ארוך ללא ארוחה טובה. חלקם התכונן פשוט
ללכת ! זהו, מבחינתי, פולה סיימה את הקריירה. לא תעזור נחמדותה ולא יעזרו חיוכיה, שתעתיר אותם על אחרים. אנחנו נמצא פולה אחרת שתבין לליבנו ובעיקר לקיבתנו..
 
יום ארוך, עתיר אירועים, נחיתות, המראות, חישובי דלק והתלבטויות אבל יום מרתק ומהנה. אכן זוהי הדרך לחיות ! כמובן שישנו היטב למרות שדורון מסרב עקרונית להפעיל מזגן בחדר..
 
יום ד' 27.6.12
השכמה מוקדמת ושחיית בוקר מרעננת תרמו רבות לתאבון. ישבנו כל החבורה במרפסת מסעדת המלון, קישקשנו ופשוט נהנינו, הרגשנו על פסגת העולם. עמיר וטייסי הססנה עזבו מוקדם. אנחנו נותרנו להנות מהנוף ומכל היתר.
 
חזרה לשדה, והגשת תכנית טיסה לאי השני – סאמוס צפונית לרודוס. לאור צריכת הדלק הגבוהה בטיסה לרודוס החלטנו לטוס בסלד של 4600 ולבדוק צריכה .
 
המראה ב 11:45 . טיסה חלקה. מרגישים כבני בית ולא כזרים, הראות מצוינת, קצת צפוף בקוקפיט עם חגורות ההצלה עלינו, טלפון חירום לוויני, כובע, משקפיים, אזניות, חגורות, מצפן ימי, GPS, כבלי חיבור, חוט אזניות, מפות ודפדפת כתיבה. ובאמצע כל זה - אנחנו ! חולפים דרך נקודות מוכרות, KEFALOSKOPAR ו LARKI ואז, ביום מקסים ובגובה 2000 רגל לימיננו אי קטנטן ובו מנחת מפתה. וכמו שאמר לאחר מכן אחד הטייסים, מנחת מפתה לטייס דומה לזוג רגלים חטובות של נערה ומה שביניהם.. הוויכוח בין המטוסים בתדר הפנימי, בין הצמודים לתכנית הטיסה לבין הספונטניים, הוכרע לטובת האחרונים. קיבלנו אישור נחיתה ונחתנו ברוח גבית מדווחת של 10 קשרים ולדעתנו גבוהה יותר. הוכח שאין ערוך לבלמים טובים.. אורי ושמעון הוזהרו ונחתו הפוך עם רוח אף. זמן הטיסה מרודוס 1:30. האי הקטן LEROS התברר כאי זעיר עם אנשים נחמדים. המגדל ביקש שנחזור ונמריא עד 15:00 משום שהם ממתינים למטוס נוסעים גדול. בעודנו משחקים עם כלב המגדל, הוזמנה לנו מונית אשר לקחה אותנו למפרץ מקסים עם מסעדה בה פגשנו חבורת יאכטיונרים מהארץ וחזרה להמראה ב 15:08 לעבר יעדנו המקורי – סאמוס.
 
האי נראה מפתה באופק, ככל שהתקרבנו, המסלול הלך והתבהר והכל נראה מזמין ופסטורלי. מסלול בשימוש 09 ז"א שאנו מגיעים אליו בבסיס ימנית נוחה מעל תחילת הגבעות אל המסלול שבגובה פני הים. הכל נראה בסדר והתכוננו לנחיתה קלה. מסתבר שמסלולים הנמצאים בקרבת הרים ואפילו גבעות אינם מנחתים אידיאליים. הרוח החזקה על פני הים מגיעה לאי, מטפסת על הגבעות ובירידה יוצרת מערבולות נוראיות. הרגשנו כמי שבטעות נכנס לתוך מכונת כביסה פועלת. המטוס השתולל בפיינל, עלה וירד, נזרק לצדדים. מהירות האוויר השתנתה במהירות. שק הרוח בתחילת המסלול הראה רוח גבית די חזקה להפתעתנו (בדיעבד – 25 קשר רוח גב). המשך המלחמה עד לנחיתה לא נעימה אבל עדיין בתחום היכולת של הטקסן וכני הנסע שלו העשויים פלדה. זמן הטיסה מלרוס לסמוס 0:30 . נחתנו ב 15:38. לאחר הנחיתה אנו צופים בבואינג 737 אשר מבצע גישה בכיוון ההפוך (27), המטוס מתנדנד כשיכור מצד לצד, נלחם, ולבסוף נוגע בגלגל אחד ואיכשהו מצליח לשמור ציר מסלול. אנו מסתכלים על שק הרוח הממוקם בקצה זה של המסלול ורואים להפתעתנו – גם פה רוח גב. שני שקי הרוח משני צידי המסלול מראים כיוונים מנוגדים !
 
סאמוס, עוד אי יווני מקסים. איתרנו מלון זול ונקי ברחוב הראשי שבעיר הראשית פיתגוריה שהסתבר שפיתגורס גר בה ולכבודו הוקם פסל מתכת המציין את תגליתו. ארוחת ערב לצלילי תזמורת מקומית ויאללה למיטה. המלון הבטיח מוסיקה רועשת בלילה שלא התאימה לאורי ולי. אנחנו ישנו בחדר עורפי, דורון ושמעון בחדר החזיתי, מעל הרחוב – מוסיקאליים..
 
יום ה' 28.6.12
בבוקר תדלקנו 35 ליטרים שהתאימו לצריכה של כ 16.5 ליטרים בשעה בניכוי הסעות והמתנות. הרבה יותר טוב מהסל"ד הגבוה תוך הפסד מהירות לא גדול. מכאן ואילך השתדלנו לטוס בסל"ד זה ככל האפשר.
 
יוצאים מסאמוס. אורי ואני במגדל בעוד שדורון ושמעון מכינים את המטוסים ללג הבא (דלק, בד"ח וכד'). הפקח נחמד, משתף פעולה ומעוניין לעזור. בכלל, כל הפקחים כאלה. נראה ששמחים שמישהו בא לדבר ולהתייעץ איתם. הפקח מסביר את משטר הרוחות המשונה במנחת. בתחילת 27 יש תמיד חיתחותים בשל הגבעות שבקרבתו, ולכן, גם ברוח גב ממליץ למטוסים קטנים על 09. למדנו להיזהר ממנחתים בקרבת הרים וגבעות. לקראת העליה על המסלול קיבלנו את 27 אבל אז אורי ושמעון החליטו להפוך כיוון והמראנו על 09. הבקר כמובן לא התנגד. נראה אתכם עושים זאת בחיפה... כמובן שחטפנו חיתחות רציני לאחר ההמראה. הקפדנו לטפס ולצבור גובה בציר מסלול עד לפניה לעם הרוח, והופ, לדרך אל סירוס יעדנו הבא. זמן המראה 11:11.
 
הנתיב עובר קרוב למצוק ענק בים. למרות שהתרחקנו ממנו חטפנו גם ממנו חיתחות מאד לא נעים. מרגישים שוב כאילו טסים בתוך תוף מסתובב של מכונת כביסה... בדרך איים קסומים למכביר.
 
המסלול בסירוס כמו בבית, 36/18 קיבלנו כרגיל בבית את 36. המגדל מדבר אלינו ואיננו מאמינים למשמע אוזננו – הוראות הבקר בעברית צחה. לאחר תדהמה ראשונית – מסתבר שהחברה מה GA היו במגדל להכנות לפני המראה וכאשר שמעו אותנו בתהליך נחיתה בקשו וקבלו רשות מהבקר לנהל אותנו. רוח אף חזקה אבל הפעם הפקנו לקחים מהנחיתה בסאמוס – ברוחות חזקות עם רכיבים של רוח גב: מדפים במצב המראה ולא פתוחים לגמרי וכמו כן – גישה במהירות גבוהה עם מנוע וללא הצפה, הטסה מבוקרת עם סבלנות לתוך המסלול, עד נגיעה. הפעם הנחיתה רכה ומושלמת. נחיתה ב 12:23 זמן טיסה 1:22. טיסה קצרה ומרעננת. צרכנו 22 ליטרים ב 4600 ז"א 16.5 ליטר/שעה. נראה טוב מאד. שתי הפתעות נעימות היו בסירוס. האחת למרות שעל פי המידע שהיה בידנו לא היה דלק רשמי הסתובב לו מתדלק פרטי עם דלק 95. תדלקנו מיד ובכיף. החברה עם הססנה חיכו לנו על המסלול. תמונה אחת או שתיים והם ממריאים. עמיר עם ה P92 יצא לפניהם. הספקנו לראות את קצה הזנב שלו נוסק אל על.
 
סירוס אי קטנטן וידידותי. בהמלצת קודמנו פשוט "לקחנו" את הרכב השכור שהשאירו בשדה והמשכנו איתו. בהמלצתם גם השתכנו בצידו השני של האי במלון בובות בנוי על צלע הר מורכב מביתנים רבים בלבן כחול כצבעי מטוסו של שמעון. המלון משקיף על לגונה בצבעי כחול טורקיז עמוקים. נוף מהפנט. אכן חיים קשים, לגונה מקסימה, חוף חולי, כסאות נוח, מטקות, בריכה, מגלשה, מרפסת המשקיפה על הכל. קשה, קשה.. ארוחת הערב במלון – בופה די עלוב אבל משביע. דורון חגג, היה שם המעדן האולטימטיבי, המזון האידיאלי לבני אדם – תפוחי אדמה אפויים עם בצל מטוגן טבולים בשמן.. לאור העובדה שדילגנו על שני האיים לסבוס וסקיירוס בשל חשש להתקע ללא דלק ובכך "הרווחנו" יומיים החלטנו להשאר בסירוס יום נוסף וטוב שכך. הנוף, האווירה והשקט עושים את שלהם וכולנו ישנים היטב. שחיית בוקר מרעננת במים קרים למדי, התארגנות ויציאה לבית החולים בעיר הראשית עם אזנו הסתומה של דורון שם הבנו את המקור למצבה הכלכלי העגום של יוון. קיבלנו את היחס הטוב ביותר כולל שאיבת שעווה מאזניו של דורון ומרשם לטיפות, כל זאת תמורת 5 יורו !!! יכלו לדרוש 100 יורו שהיינו משלמים ברצון.
 
שבת 30.6.12
זהו, עוזבים את השלווה בסירוס ומתכוננים לקטע הטיסה היפה ביותר בטיול זה. המעבר מעל תעלת הקורינתוס ולאחריו מפרץ הקורינתוס היפה. השדה בסירוס נפתח רק ב 10:00 כך שיש את כל הזמן שבעולם לארוחת בוקר, קישקושים, לטעות בדרך לשדה וגם לחזור לאחור לסופרמרקט ולהצטייד בבקבוקי מים לטיסה במחיר מגוחך. כמתורגל, התפצלנו לשתי קבוצות עבודה. דורון ושמעון הכינו את המטוסים והפעם הדבר כלל הסרת Cowling  ובדיקה יסודית יותר. אורי ואני בטרמינל. ממלאים הצהרת עזיבה Departure Declaration (באמת חבל..) ולמגדל. הפקח כרגיל חביב ועוזר. הכנו והגשנו תכנית טיסה. נקבנו בזמן טיסה של 3 שעות וירדנו למטוסים. בעודנו מתארגנים לקראת הטיסה, בום ! אין אישור המראה ! השעה כעת 10:45, השדה בזקינתוס נסגר ב 13:00 וזמן הטיסה שציינו 3 שעות מביא אותנו לנחיתה ב 13:45 ולפיכך אין אישור המראה !! געוואלד, מה עושים ?!?! נו טוב, מזל שאנחנו ישראלים חוצפנים. מבטיחים למגדל להגביר מהירות ולהגיע בזמן. העיקר שייתן לנו להמריא. "יהיה בסדר", "נסתדר כבר". המראנו במהירות. סלד 5200 ! מעגלים כל פינה אפשרית. IAS 130 מי"ש. למרות שטסים מערבה מקבלים רוח אף קלילה. מנמיכים ל 2000 רגל לקראת מעבר התעלה. המראה מרהיב. תעלה ישרה, ארוכה ורחבה דייה למעבר אניות. התעלה למעשה הופכת את חצי האי הפלפונזי לאי. קשה להאמין שבמקור הפרויקט התחיל בחציבה ע"י הרומאים - אלפי עבדים יהודים אשר נשבו בגליל הישראלי בשנת 67 לפני הספירה  בעבודת ידיים וללא כל מכונות. התעלה הושלמה ונפתחה בשנת 1893.
בקצה המערבי של התעלה גשר מיתרים ארוך ומרשים. ממש חווייה ! משם, לאורך מפרץ קורינתוס, נוף מרהיב אבל רוח אף חזקה. ירדנו לגובה הגלים שם קיבלנו רוח גבית שהביאה אותנו למהירות קרקע של 145 מי"ש !! ובונוס נוסף – נוף ים תיכוני מרהיב של שפלה מישורית מיושבת לאורך אינסוף חופים מקסימים. לאורך כל הטיסה אורי חישב שוב ושוב את זמן ההגעה הצפוי לזקינתוס. התוצאות נעו בין 20 ל 40 דקות איחור. כבר ראינו את עצמנו נוחתים בקפלוניה הסמוכה שהייתה השדה האלטרנטיבי בתכנית הטיסה. דיברנו גם עם בקר אתונה שהבטיח לעזור מול זקינתוס. לנחיתה בקפלוניה הייתה משמעות שלילית משום שתכננו לצאת במעבורת מזקינתוס ליבשת ולפגוש שם את הסוכן המקומי של Fly Synthesis וגם לטוס שם בקטלינה הלא היא הסירה המעופפת או אולי המטוס הימי.. דרך הקיצור המשמעותית ביותר הייתה לטוס בקו ישר מקצהו המערבי של המפרץ אל זקינתוס. כל אחד מאיתנו התפלל לקדוש לו שנקבל את הנתיב הקצר שהיה כרוך בטיסה מעל שני בסיסי חיל האוויר היווני. בקר אתונה שהעביר אותנו לבקרה צבאית -  ,andravida הבטיח שהיא תעזור לנו. ואכן, בנקודה RION בקצהו המערבי של מפרץ קורינתוס, בקרת andravida קיצרה לנו את הנתיב והעבירה אותנו בקו ישר לאי מעל הבסיסים. ייתכן שהאישור ניתן בקלות בשל העובדה שהיה זה יום שבת שבו גם הגויים אינם עובדים וטוב שכך.
 
במטוס השני היו רק שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית בעוד שהתדרים באזור זה דרשו שלש ספרות. אי לזאת, לאורך הטיסה בתעלה עידכנו אותם לגבי ההוראות שקיבלנו בתדר הפנימי שבינינו ובכך הפכנו לכלב הנחייה שלהם וכל שיכלו הוא רק לעקוב אחרינו.
 
מתקרבים לאי. דיון/וויכוח בקוקפיט. לטוס הישר לשדה שאיננו נראה עדיין או לנקודת הכניסה מדרום מזרח לו. אני לוחץ על כניסה מסודרת, ז"א דרך נקודת  הדיווח YERAKI , דורון לא בטוח שמשם נגיע לשדה משום שאיננו רואה אותו. הוא עסוק בהטסה בעוד לי יש שפע זמן לראות את מיקום השדה במפה ולהבטיח לו שאחרי שנחלוף על הגבעות הקטנות יתגלה לנו מימין השדה במלא הדרו ונמצא עצמנו בבסיס ימנית למסלול 34 כפי שהורו לנו. דורון קטן אמונה. איננו יכול לבטוח באתיאיסט מושבע כמוני שאיננו מאמין בבורא עולם. למרבה הפתעתי הוא נעתר וטס הישר אל הגבעות, כנראה שהוכחתי לו שאפשר לסמוך עלי. צריך לבדוק כיצד קרה הדבר.. ואכן, אנחנו בבסיס ל 34 ולנחיתה מושלמת.  
 
וכך, תודות לחוצפה ולתושייה הישראלית, לרוח הגב בתחתית המפרץ, למנוע השואג ב 5100 , לתפילות, לאלים ולפקחים הנחמדים שהשתדלו עבורנו השגנו את הלא יאמן, הגענו 4 דקות לפני הסגירה !
 
התלבטות לגבי מועד התדלוק והחלטה, מתדלקים כעת בדלק 95 אוקטן שיש להביא מבחוץ. ההנדלר ואני יצאנו לתחנת דלק, מילאנו כ 74 ליטרים בשלשה מיכלי פלסטיק שדאגתי לנקיונם, קונים משפך בחנות חמרי בניה וחזרה לשדה.
 
המלון במרכז העיר, כרגיל על המפרץ. ממול, בקצהו השני של המפרץ עוגנת המעבורת ליבשת. שעה ורבע של שיט מהיר ומשעמם (אין סטיק, אין קשר, אין רדיו מעצבן ולא מובן ובעיקר, טסים נמוך מאד). פגשנו ב KINILI  את ג'ורג' המפיץ המקומי של Fly Synthesis ואת שותפו לעסקים, טיס אף הוא, שכבר ביקר בארץ מספר פעמים במטוסו וצפוי להגיע שוב בנובמבר. הצטרף אליהם גם המכונאי הראשי של fly synthesis בחור חביב בשם מקסימיליאנו אשר הגיע על מנת לתקן נזק נחיתה של מטוס ביוון. ישבנו זמן מה בבית קפה על החוף. מוסיקה רועשת ונוראית כשסביבנו ערימות הורמונים בדמות אינסוף ילדי החופש הגדול. שיחות על מטוסים. ג'ורג' היה טייס 16F בחיל האוויר. הקטלינה הייתה בתיקון לאחר נחיתה קשה עקב אבדן מנוע בגובה נמוך. ג'ורג' מסביר לנו שכל שדה מחוייב לאפשר תדלוק. כלומר אם אין AVGAS  הם מאפשרים הכנסת דלק 95 מבחוץ. כמובן שמידע כזה שנחרת ונצרב בזיכרון – משנה לחלוטין את אופן תכנון הלגים בין האיים. אין תלות בנקודות תדלוק רשמיות. שיט חזרה לאי, ארוחת לילה מאוחרת ולמיטה. היה יום מוצלח וגדוש במיוחד.
 
קיבלנו הודעה כי למחרת לפני המראה אנו צפויים לביקורת Ramp check – נפלנו במדגם. הצגנו רשיונות, ביטוחים ועוד כל מיני ניירות כפי שנדרשנו. עמדנו בכבוד ושוחררנו להמשך דרכנו.

 
יום א' 1.7.12
השדה עמוס תנועת מטוסי איירבס ו 757 המקיאים מתוכם תיירים לבנבנים שטופי ניאון, ותוך זמן קצר מטעינים מטען של תיירים אדומים שזופים וצרובי שמש והופ לסיבוב הבא. ובין לבין, אנחנו הקטנטנים. אכן הרגשה נהדרת. חבל שבארץ מתייחסים אלינו כאל מצורעים ולא מניחים לנו לנחות בשדות הג'נרל.
 
המראה ב 11:30 לטיסה לאורך החוף המערבי של חצי האי הפלפונזי. קיווינו לטוס בגובה חקלאי אך הדבר נבצר מאיתנו בשל תנועת מטוסי כיבוי בגובה זה. נאלצנו להסתפק בגובה 5500 רגל. אך גם מגובה זה נהנינו מהנוף היפה. התמודדות עם דרישת DME של הפקח נענית בקלות ע"י Go To לנקודה ב GPS. מעבר רדיאל לתחנה נענית בצורה דומה באמצעות ה GPS. הכל מבוצע באופן מקצועי ביותר – כמו ה"גדולים" למרות המחסור ב VOR. במרחק קצר מקצה היבשת האי המקסים קיתירה. נחיתה טובה – מדפים חצי בלבד וטיסה לתוך המסלול. סה"כ זמן הטיסה 1:40.
 
כרגיל עמיר עשה עבודת חריש נפלאה. כל המלצותיו היו מצויינות וכלל לא טרחנו לבדוק אלטרנטיבות. הנוף שנשקף מהמלון בעיירה הקטנה קפסלי פשוט משכר. וכמובן שבריכת השחייה הקטנה משקיפה על הנוף שמלבד שני מפרצונים מקסימים הוסיף לו הבורא גם צוק סלע ענק שמזדקר לו כאצבע מורה ומתריסה אל עבר השמיים, אשר בלילה שטוף הירח יצר מראה שלא מהעולם הזה.
 
אי אפשר שלא להתייחס לרכב שקיבלנו מ"חברת ההשכרה" העובד הציג בפנינו את המחירון שהראה שעלות רכב קטן ליום היא 60 יורו. מחיר בסקלה העליונה של מה ששילמנו באיים אחרים. אבל הוא דרש רק 50 יורו וגם הבטיח רכב גדול בהרבה. רק משראינו אותו הבנו את שקרה. אה, שכחתי לציין שהוא ביקש את שכרו במזומנים וכמובן שכח להנפיק קבלה.. "רכב ההשכרה" היה מזדה F323 משנות התשעים עם פנסים קדמיים שקועים אשר בהפעלת האורות מתרוממים כשני מדפי מטוס ובתוכם מותקנים הפנסים. אכן רכב "חדש" לחלוטין שעורר חיוכים לא מעטים אצל תיירים ובעיקר ילדים שבפניהם הפגנו את נפלאות הפנסים..
 
שחייה קצרה והשתכשכות במי הבריכה המלוחים השיבו לנו את נפשותינו ורעננה אותנו, והופ לחרופ של אחר הצהריים.
 
החשיכה יורדת בקווי רוחב אלה מאוחר למדי. יצאנו ל"עיר הבירה" קיתירה. עיירת חוף קטנה וציורית עם סמטאות צרות, חנויות ומסעדות תיירים למכביר. יפה, ממוסחר וקיטשי. הזכיר לי במידת מה את סנטוריני. במלון המליצו לנו על מסעדה מקומית על שפת המפרץ. דורון ירד בגדול על צלחת גדושה בתפוחי אדמה עתירי חלבון מבושלים בלימון (ולדעתו גם טעים), אנחנו בני התמותה הסטנדרטיים נהנינו משלל מטעמי יוון – דגים, שרימפסלך וכד' תוך כדי שטיפת הגרון במקביל באוזו מקומי משובח. במקביל – צפינו במשחק הגמר של היורו אשר הוקרן על מסך ענק במסעדה כאשר לימיננו איטלקים, משמאלנו ספרדים ולנו נותר רק לבכות את מצבו העגום של הכדורגל הישראלי ולהנות ממשחקם של אחרים.
 
יום ב' 2.7.12
למחרת, השכמה מוקדמת. ארוחת בוקר שאף אחד לא היה רעב לקראתה ויציאה לשדה ליום
 
הארוך והמתיש ביותר במסענו זה. התכנון כלל טיסה ישירה מקיתירה לרודוס. ברודוס,
 
ביקורת דרכונים, תדלוק וטיסה ישירה לחיפה ומשם כמובן למנחתנו בראשון. סה"כ התכנון
 
היה לטוס באותו יום כ-850 מייל, מקיתירה עד ראשון לציון, משימה מכובדת ביותר !!!
 
התכנית השאפתנית הייתה מבוססת על כמעט אפס איחורים ותקלות. ובכן, ב"חיים כמו בחיים" (עדיין לא גיבשתי עמדה אם זוהי אמירה פסימית או אופטימית..) המגדל בקיתירה נפתח רק ב 09:00 כך שההמראה יצאה אל הפועל רק ב 09:58 . טיסה ארוכה ללא אירועים מיוחדים, למעט הדובדבן שבטיסה מעל סנטוריני בגובה 6500 רגל עם תצפית מדהימה על האי. הרוח הגבית שלה כה ציפינו בטיסה מערבה איכזבה. היא פשוט לא הייתה קיימת. פה ושם אפילו קיבלנו רוח אף קלה. קברניט המטוס, הלא הוא דורון החליט שזוהי יד אלוהים המאותתת לי על קיומו וכי עלי לחזור בי מכפירתי. גם משתיק הרעש של הרדיו של דורון לא היה מכוון כראוי. לא קולטים שידורים חלשים וגם בינוניים נקטעים רבות בתוך המשפט. פשוט קשה להבין את הנאמר. לדבריו, כוונון המשתיק כרוך בכניסה לדפי הגדרות מורכבים. משימה שאיננה מתאימה לביצוע בטיסה. לעניות דעתי זהו פגם מהותי בתכנון הרדיו ובפרוש לא הייתי רוכש רדיו כזה למרות הנוחות שבהאזנה בו זמנית לשני תדרים.
 
רודוס הכניס אותנו דרך הנקודות Seskli, Delta  אל מסלול 25 המוכר לנו. ה GPS הטעון בכל הנקודות הקל מאד ואיפשר התנהלות מקצועית בגישה. נחתנו ב 12:50 כלומר זמן טיסה של 2:47 מקיתירה לרודוס.
 
הבטחנו לצ'פר את ההנדלר המקומי אם נצליח לצאת מהשדה תוך שעה. הם באמת התאמצו עבורנו. הם התפצלו לצוותים שטיפלו במקביל בדרכונינו וביתר הסידורים כולל תדלוק. גם אנחנו למדנו להתפצל לצוות תדלוק והכנת המטוסים ולצוות תכנית טיסה במגדל הפיקוח.
 
המראנו מרודוס ב 14:10 . אם נעריך את סך זמני ההסעה אל עמדת התדלוק ואל מסלול ההמראה  בכ 20 דקות הרי שההנדלר עמד במשימה וצ'ופר בהתאם.
 
וכאן אנו מגיעים לפרק האחרון, הארוך ביותר, הקריטי ביותר, הגבולי ביותר ולכן גם מורט העצבים ביותר. לפנינו למעלה מארבע שעות טיסה. אורכו של הנתיב המדויק הוא 480 מיילים יבשתיים אבל קשה להעריך את זמן הטיסה בשל אי ידיעת הרוח המדויקת בכל גובה. המרחק האמיתי מותנה גם במידת השמירה על טיסה בקו יבשתי מדויק, דבר שאיננו טריוויאלי ללא טיס אוטומטי, וככל ש"תופרים" יותר כן גדל מרחק הטיסה. בהערכות הגסות הנחנו מהירות יבשתית של 100 מי"ש. למרות זאת האפשרות שנאלץ לנחות בפאפוס הייתה למול עינינו שמשמעותה הייתה לינה בפאפוס וחזרה ארצה למחרת היום. לקראת אפלון, כ 285 מיילים מרודוס הלא היא נקודת ההחלטה, ממשיכים לחיפה או לנים בפאפוס, עלה מפלס האי וודאות. כל מטוס מחשב את מצבו. אנחנו מרגישים נוח להמשיך. המטוס השני עדיין מתלבט ובסוף מכריע – ממשיכים !
 
 ה GPS מראה שאנו הולכים ומתקרבים ארצה, אבל המראה חדגוני וזהה. לא מרגישים כל שינוי. כ 100 מיילים מהארץ, אימות הגעה בטחוני וממשיכים לשעוט אל עבר הארץ. הרגע המשמח – מתחילים לראות בינות לערפילים ולפיח את קו החוף ! זהו, המסע המופלא עומד להסתיים. הראשון ניגש לנחיתה כשהשני משיג אותו ולרגע בקרית חיפה כמעט והורתה לשני ללכת סביב ולהפסיד דקות טיסה מיותרות (חיפה אינה מאפשרת נחיתת מטוס כאשר קודמו לא פינה את המסלול). סוף טוב. כולם נחתו. כמות הדלק במיכלים הייתה 26.5 ליטרים באחד ו 25 בשני, כולל דלק שלא ניתן לשימוש. ז"א כשעת טיסה לכל מטוס.
 
הטיסה חזרה לראשון הייתה תזכורת עצובה ליחס שלו אנו זוכים בארצנו. כל השדות בהם נחתנו הינם שדות תעופה בינלאומיים. למרות זאת אפשרו לנו להמריא זה אחרי זה מייד. שמרו עלינו ממטוסים שחצו את נתיבנו בגבהים שונים וככלל, התייחסו אלינו בבגרות. רק בארצנו לא התירו לנו למרות תחנונינו לטוס על קו החוף לראשון. לאחר עוד 45 דקות הסתיים המסע כולו בנחיתה בראשון הישר אל צלחות האבטיח הקר שהכין לנו עודד !!
ועל כך יבורך ובפרט לאחר יום כה ארוך ונטול ארוחות.
 
ומספר מילות סיכום אישיות:
היה זה מסע מופלא, מרגש, גדוש חוויות מרתק ומאלף. הכל הסתדר על הצד הטוב ביותר. המטוסים, האיים, הפקחים, הבקרים, האנשים שעזרו בכל מקום ואחרון חביב, שותפי למסע שהפגינו חברות, הרפתקנות ללא שובע וחדוות נעורים למרות גילם המופלג של 75% מהם...
ומהזוית ההיסטורית, ב 2009, בארבעה אולטראלייטים ישראליים, פרצנו לראשונה את
 
מחסום הים התיכון וטסנו עד פאפוס.
 
ב 2010 הרחבנו את המעטפת, בשני אולטראלייטים הגענו בטיסה מחיפה דרך פאפוס
 
לרודוס ומשם למספר איים בסביבה.
 
הפעם, ב 2012 הרחבנו את המעטפת, 7 איים ב 7 ימים, 2200 מייל, 390 ליטר דלק, 21
 
שעות טיסה.
 
וההמשך....... לא לדאוג, הוא כבר בתכנון.....
 
ונקודה אחרונה, הידד לטייסים שהפגינו מקצוענות ראויה לציון ולמטוסים שהפגינו אמינות ושרידות שאיפשרו את סיום הטיסה ללא תקלות.
 
 
כתב וערך                     צבי שפייזר
עזרו, קצת
עודדו, דווקא די הרבה
תמכו, מאד מאד            דורון שלו
                                    שמעון שי
                                    אורי אמיתי                     
 
 
          


Bookmark and Share
Back
האגודה לתעופה ספורטיבית  |   הגלבוע 11, ראשל"צ 75471    |   פקס:  03-6127993   |   טלפון: 03-6128946
לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט לחץ כאן לעריכת טקסט

לחץ כאן לעריכת טקסט

לחץ כאן לעריכת טקסט

* טייסים ומבקרים נכבדים, ברצוננו להבהיר כי כל האמור ומוצע באתר זה (בכל העמודים), הינו לידיעה כללית בלבד, אין אנו אחראים לשימוש פרטי או מסחרי שיעשה בנאמר\מוזכר\הורדה \קישור באתר זה
 
אתר זה נבנה ומקודם בגוגל על ידי חברת מדיה גרופ