מראה מקום 31 – עין אפק

בועת זבולון היא בועה קטנה ופחות פופולרית (למעט הצפוניים שמתאמנים בה) אך יש בה כמה פנינות כמו נחל נעמן, עין נימפית והיהלום שבכתר : שמורת עין אפק. שם השמורה ובפרט התל שבתחומה, הם מקור לבלבול שכן שמורה מוכרת יותר בשם דומה נמצאת במקורות הירקון ובה תל, עליו שוכנת העיר אנטיפטריס שבנה הורדוס. התל בשמורת עין אפק (תל כורדאני) לעומת זאת, מזוהה עם העיר המקראית אפק שבנחלת שבט אשר (השם העברי אפק מרמז על אפיקי המים שלמרגלותיו ומכאן מקורו). היישוב במקום נוסד בתקופת הברונזה הקדומה (לפני כ-5,000 שנה) ונמשך גם בתקופת הברזל (התקופה הישראלית). מאוחר יותר, בתקופות ההלניסטית והרומית, עבר היישוב למרגלותיו הצפוניים של התל.

השמורה, אשר כוללת את מקורותיו של נחל הנעמן, היא שריד לביצות שכיסו בעבר את האזור. הביצות יובשו בשנות השלושים המאוחרות, לאחר הקמת הקיבוצים הסמוכים : עין המפרץ, כפר מסריק ואפק, במטרה להדביר את יתושי האנופלס מחוללי המלריה. היבוש נעשה על ידי ניקוז 35 נביעות לתעלות אשר מנותבות לנחל הנעמן שזורם צפונה ונשפך למפרץ חיפה דרומית לעכו.

מהאוויר אפשר להבחין בכמה בריכות, בצבעים שונים, בגשר "הביצה" העובר מעליהן ובפינה הצפון-מזרחית בקבוצה של 7 תאו-מים (ג'מוסים) אשר הובאו לכאן משמורת החולה (הג'מוסים שחיו בשמורה בתקופת הביצות נכחדו). רעיית התאואים מונעת התפתחות עצים ובכך נשמר האופי הפתוח של המקום, כפי שהיה במקור.

בשמורה גם טחנת קמח שנבנתה בתקופה הצלבנית על יסודותיו של מבנה רומי ובה פעלו, ככל הנראה, 5 זוגות של אבני רחיים לטחינת החיטה. סכר קדום וגדול שאורכו כ-600 מ' הרים את מפלס המים ויצר אגם והמים זרמו מהאגם והניעו את אבני הרחיים. הטחנה המשיכה לפעול עד ראשית ימי המנדט הבריטי ובימי "המרד הערבי" שימשה את הקיבוצים כעמדת שמירה מבוטנת.

יש להקפיד על גובה מינימלי של 300 רגל מעל השמורה וגובה מקסימלי של 500 רגל בבועה.

( 35. 11362, 32.84724)

קישור  למפת נקודות מראה מקום