מראה מקום 33 – הר ניתאי

כולנו מכירים את הארבל, ההר האייקוני המשקיף על הכינרת, אך כמה מכירים את שכנו מצפון , מעברו השני של נחל ארבל (ואדי חמאם)? ההר קרוי על שם נתאי הארבלי, אב בית הדין של הסנהדרין לצידו של הנשיא יהושע בן פרחייה (בתקופה זו ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין).

ההר טרשי מאוד וניתן להבחין עליו בחומת ביצורים הכוללת תשעה מגדלי שמירה הפונים מערבה, הכיוון שממנו נשקפה סכנה. תפקידה של החומה היה להגן על המערות שבמצוק הר ניתאי, ששימשו למגורים ולמסתור. המיקום האסטרטגי של הביצורים אפשר הגנה יעילה מפני תקיפות רומיות, במיוחד מצפון-מערב, שם קיימת גישה נוחה יחסית להר. החומה היא כנראה חלק ממערך הביצורים של יוסף בן מתתיהו כהכנה למרד הגדול נגד הרומאים (מרבית החרסים שנמצאו במקום מתוארכים לתקופה זו ודומים לממצאים שהתגלו ביודפת - מראה מקום 32 - ובגמלא – ערים שהיו מרכזי התנגדות יהודית נגד רומא). בספרו "מלחמות היהודים" מתאר יוסף בן מתתיהו את ביצורי הגליל, ובין השאר מציין חומות שנבנו להגנת המערות בגליל התחתון,  תיאור שמתאים לחומת הר ניתאי.

המערות שבהר ניתאי מסודרות בשתי מדרגות מתחת לקו החומה  ונחצבו במכוון בסלע ולא נוצרו באופן טבעי  ולכן המקום מכונה לעיתים "כפר מערות ארבל" למרות שאינן קשורות ישירות ליישוב הקדום ארבל, אלא לכפר שהתקיים בחורבת ואדי חמאם,  מתחת להר ניתאי. הגישה אל המערות קשה מאוד בגלל מצוקים תלולים, מה שהפך אותן למקום מסתור בטוח.  רובן נפגעו ממפולות סלעים, אך ניתן לזהות חדרים ייעודיים ששימשו לבישול, שינה ואחסון.

החומה בהר ניתאי לא נבנתה רק עבור הכפר בוואדי חמאם, אלא כחלק ממאמץ אזורי רחב יותר. היא שלטה על הגישה לכפר, ומסלול גישה תלול הוביל ישירות מהכפר לחומת הביצור. הקמת מערכת ביצורים כה מאסיבית אינה סבירה ליישוב יחיד, ולכן ככל הנראה מדובר בפרויקט הגנתי אזורי שתוכנן ונבנה בידי יוסף בן מתתיהו, כחלק מהיערכותו למרד.

המקום הוא שמורת טבע וגן לאומי, גובה טיסה מינימאלי 500 מעפ"ש (גובה ההר 300  מעל פני הים)

( 35.48547, 32.82519)

 קישור למפת נקודות מראה מקום