.png)
סיכום השתתפות בתחרות Air Race Classic - יוני 2023
שמי ניר לוי, אני טייסת מסחרית ואז״מ בארץ ומדריכת טיסה בארצות הברית. ביוני 2023 השתתפתי בתחרות תעופתית לנשים בארצות הברית יחד עם כרמל הס שבעבר הייתה חניכה שלי והיום מדריכה בעצמה.
התחרות נקראת Air Race Classic ( https://www.airraceclassic.org/ ), היא מתקיימת בארצות הברית כל שנה בחודש יוני.
ה-Air Race Classic הוא המוקד של מירוצי האוויר לנשים. גילאי הטייסות נע בין 17 ל-90+. הן מגיעות ממגוון רחב של רקעים כולל סטודנטיות, מורות, רופאות, טייסות חברות תעופה, בעלות עסקים, נשות מקצוע ובקריות תנועה אווירית. צוותי מירוץ, המורכבים משתי טייסות לפחות, חייבים לטוס ב-VFR בשעות האור בלבד וניתנים להם ארבעה ימים לבצע טיסה בכל נקודות תזמון בדרך ואז לנחות בתחנה הסופית. מסלול המירוץ משתנה מדי שנה, באורך של כ-2,400 מיילים עם 8 או 9 נקודות תזמון.
השנה השתתפו בתחרות 41 מטוסים, בכל מטוס צוות של 2 או 3 נשים טייסות. התחרות השנה התחילה בצפון דקוטה והסתיימה בפלורידה, חצינו את ארצות הברית ועברנו מרחק של מעל ל 4000 ק״מ.
מותר לנחות רק בשדות שהגדירו לנו מראש. בכל שדה חיכו לנו המון מתנדבים שלקחו את זה מאוד ברצינות וחיכו לנו עם שתיה ונשנושים ואפילו הקפיצו אותנו למלונות בערב, הם נערכים לאירוע הזה שנה מראש.
בתחרות השתתפו סוגים שונים של מטוסים ביניהם גם מטוס אחד עם גלגל זנב. לכל מטוס מהירות שונה ולכן לא נמדדים לפי מהירות או חציית קו סיום, סוג התחרות נקרא ״תחרות הנדיקפית״ (handicap competition), מושג שקיים גם בתחרויות של סירות ובגולף. לפני שהחלה התחרות כל צוות עלה לטוס ביחד עם משגיח מטעם התחרות על מנת לבדוק את הביצועיים המירביים של המטוס, טיפסנו לגובה צפיפות של 6000 רגל וטסנו בכוח מלא בריבוע שבו כל צלע ארכה 3 דקות. המהירות הממוצעת בטיסה הזאת הוקצתה לכל צוות כמהירות ההנדיקפית שלו- מהירות אותה ניסינו לעקוף במהלך התחרות עצמה. הצוות שעוקף את המהירות ההנדיקפית שלו בהכי הרבה הוא הצוות המנצח.
בעצם כל צוות התחרה עם עצמו בעזרת תכנוני רוח. לפני כל לג היינו צריכות לקבל החלטה מתי לצאת אליו ובאיזה גובה הכי כדאי לטוס כדי לתפוס כמה שיותר רוח גב. ההחלטות לא פשוטות כי כל החלטה שלא להמריא עכשיו ולחכות לשעה מאוחרת יותר או אפילו למחר, עלולה לגרור תוצאת פחות טובה בלגים הבאים או אפילו לקחת סיכון של להיקלע למזג אוויר לא טוב ולאחר לנקודת הסיום. הרוח השנה הייתה רוח אף כמעט בכל הלגים ואפילו הצוות שזכה במקום הראשון ניצח עם תוצאה שלילית.
אנחנו הגענו במקום השביעי. כבוד גדול להיות בעשירייה הראשונה! במיוחד בהתחשב בעובדה שחוץ מאיתנו לא היה אף צוות אחר שזו התחרות הראשונה שלו והגיעו ב-15 המקומות הראשונים.
היה אפילו לג אחד שהלכנו נגד הזרם והחלטנו לטפס לגובה 9500 רגל במקום להשאר נמוך כמו כולן וקיבלנו בו מקום ראשון, היינו היחידות בלג הזה עם תוצאה חיובית.
החוויה הייתה חוויה מדהימה! בכינו, צחקנו, לא ישנו בלילה ובעיקר למדנו המון.. שתינו מרגישות שחזרנו מהתחרות טייסות הרבה יותר טובות והניסיון שצברנו שם קידם אותנו משמעותית.
בכל שנה בחודש אוקטובר מתקיימת תחרות נוספת בשם air derby, השנה תהיה השנה הראשונה שבה התחרות פתוחה גם להשתתפות גברים. אופי התחרות שונה, היא נמשכת רק יום אחד ואפשר להשתתף בה מכל מקום בעולם. אני ממליצה בחום לחקור את העניין ולקחת חלק בתחרות!
ניר
ראו גם מאמר:
ועמוד הפייסבוק:
Comments