מראה מקום 54 – אכזיב

מי טורקיז צלולים, לגונות טבעיות קסומות, עיר קדומה וכפר נופש מיתולוגי וברקע רכס סולם צור והלובן הבוהק של ראש הנקרה. ברוכים הבאים לאכזיב (אם הגעתם לכאן בטיסת מרחב או באישור בקר בחריגה מהבועה, יש להקפיד לא לחצות קו רוחב זה שהוא כ-5 ק"מ מגבול לבנון).

ראשיתה של אכזיב בתקופה הכנענית, במאה ה-18 לפני הספירה, שם שימשה כתחנת דרכים על "דרך הים" אשר חיברה בין מצרים לאימפריות הצפוניות (בבל, אשור, פרס, סוריה, טורקיה) ובמקרא היא מוזכרת כעיר חסונה שלא נכבשה. בהמשך שלטו בה הפיניקים אשר פיתחו את נמל אכזיב אשר שימש כתחנה חשובה במסעות המסחר הימיים שלהם (בין השאר סחרו באריגים צבועי ארגמן – צבע שהופק בערי החוף מחלזונות ימיים) ובתקופה הצלבנית כונה המקום "קסל אימברט" על שם אביר אשר קיבל את המקום מידי המלך הצלבני בלדווין הראשון עד לכיבושו  על ידי הסולטן הממלוכי בייברס . מאז שכן במקום כפר קטן בשם א-זיב אשר שימר את שם המקום.

ב-16 ביוני 1946, ליל הגשרים, יצא כוח פלמ"ח שמנה 43 לוחמים לפוצץ את גשר הכביש וגשר הרכבת אשר מעל נחל כזיב. הכוח התגלה עי ידי כוח נוטרים ערבים שפתחו באש ממנה נהרג מפקד הכוח יחיעם וייץ (על שמו קרוי קיבוץ יחיעם). למרות האש, המשיך הכוח בפעולה אך 400 ק"ג חומר הנפץ שנשאו איתם התפוצצו טרם זמנם, כנראה מפגיעת כדור והרגו את כל 13 החבלנים שעמדו למלכד את הגשרים. לאחר קום המדינה הועברו שרידי גופותיהם לאתר סמוך לגשר שם הוקמה אנדרטת   יד לי"ד  לזכר 14 הלוחמים שנהרגו במקום באותו לילה (האתר נראה היטב מן האוויר כרבע מייל צפונית מזרחית לגן לאומי אכזיב)

בשנת 1952 שכר אלי-אביבי שני מבנים בחוף אכזיב , שם בנה את ביתו, פתח מוזיאון אקלקטי ובהמשך הקים במקום כפר שהיה מקום משיכה לבליינים וצעירים. ב-1971 הכריז על המקום כ-"מדינת אכזיב" כמחאה על בנית הגן הלאומי במקום. הוא הכריז על עצמו כנשיא ואף עיצב דגל, חיבר המנון והחתים דרכונים בחותמת מיוחדת. לאחר מותו נותרה רק אזרחית אחת במקום, אשתו רינה (ראו כתבה ב- כאן 11)

עוד על מדינת אכזיב וסיפורי מיקרו-מדינות בכתבה של אבי הרטמן

אכזיב, נמצאת כ- 3 מייל צפונית לבועת כרמיאל ולכן, כפי שצוין, יש להגיש תוכנית מרחב או לקבל אישור בקר כדי לטוס במקום

( 33.0488161, 35.1008377) 

קישור למפת נקודות מראה מקום