מראה מקום 64 -מחנה חיל הספר העבר-ירדני
- aguda5
- לפני 10 שעות
- זמן קריאה 1 דקות
כשני מייל צפונית לבית שאן, בבועת מגידו ב' מזרח, שוכנת אסופת מבנים נטושים, שרידים לבסיס של חיל הספר העבר-ירדני.
חייל זה הוקם על ידי הבריטים אחרי מלחמת העולם השנייה ופעל בשנים 1926 ועד עזיבת הבריטים את הארץ ב-1948. תפקידו היה שמירת גבולות עבר הירדן אך הוא פעל גם בגבול הצפון. הכוח, בפיקוד בריטי, הורכב ברובו מערבים, עם אחוז גבוה של צ'רקסים, אך שרתו בו גם כמות קטנה של יהודים, בעיקר בתפקידים טכניים.
הכוח לא זכה להערכה גדולה מצד הבריטים ואף סבל מדי פעם מעריקות (מפקדה האחרון של חיפה הערבית וכן מפקדה האחרון של יפו היו בוגרי הכוח שערקו על נשקם). כשפורק עברו מרבית חייליו ללגיון הערבי ונלחמו לצדו במלחמת העצמאות.
בנוסף לבסיס זה, היו בסיסים נוספים בגשר, בצמח ובראש-פינה ותפקידם היה למנוע הברחות מעבר הירדן ודרום סוריה.
תגובת היישוב היהודי להקמת חיל הספר העבר-ירדני הייתה חריפה ושלילית. עבור רבים בהנהגת היישוב, ובראשם אליהו גולומב, הקמת החיל סימלה סכנה חמורה לשאיפות הביטחוניות והלאומיות של היהודים בארץ ישראל. גולומב התריע במכתביו שיצירת גדוד מקומי שבו שירתו לא פעם משתתפים בפעולות איבה נגד יהודים, ותוך הדרה של חיילים יהודים, משרתת למעשה את האינטרס הערבי ואף מרחיקה את היהודים ממנגנוני הביטחון של הארץ. בפועל, אמנם החיל הוגדר רשמית כמיועד להגנה הן על ארץ ישראל והן על עבר הירדן, וממשלת המנדט הבריטי מימנה את רוב תקציבו, אך הוא נקרא "חיל הספר העבר־ירדני" כדי להבהיר שסעיפי המנדט לשוויון זכויות בין יהודים לערבים לא חלים על יחידה זו, מאחר שהיא פועלת בתחומי עבר הירדן בלבד. המשמעות הייתה שליהודים לא היתה גישה שווה לשירות והובילה לתחושת הפליה ובידול.
אחרי קום המדינה שימש את גדוד גדעון של גולני, עד שפונה וננטש.
(35.4960089,32.529688)



.png)


תגובות