מראה מקום 70 - תל יקנעם

מה הקשר בין "למך" לבין התל המרשים בקצה הצפוני של יקנעם  עילית ?

במקרא מספר למך לנשותיו: "כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד, כג). מדרש מאוחר מתאר זאת כרצח כפול: למך, צייד עיוור, נעזר בילד שיכוון אותו למטרה. באחת הפעמים כיוון אותו הילד אל אייל, אך למך ירה והרג בטעות את קין. כשהילד גילה לו את שאירע, נבהל למך, ספק כפיים ומחץ בשוגג גם את הילד. לפי מסורת נוצרית, האירוע הטרגי הזה התרחש בתל יקנעם, ומכאן השם שניתן לו בתקופה הצלבנית – "קימונט", המזכיר "קין מונט" (הר קין).הסיפור הזה הוא גם מקור כינוי הלעג "למך" שרווח בצבא לקלעים גרועים.

מיקומו האסטרטגי של התל, בראש מוצא ואדי מילק, שבו עברה הדרך העתיקה שקישרה בין "דרך הים" (ויה מריס) לדרך צפונה אל צור, הפך אותו לאתר מבוקש לכל אורך ההיסטוריה ואכן במקום נחשפו 23 שכבות יישוב, החל בתקופה הכנענית המאוחרת ועד לתקופה העותומנית.

למרגלות התל נובעים עינות יקנעם (עין החץ) ועין קמון.

יקנעם נזכרת לראשונה כבר במאה ה־15 לפני הספירה, בשם "ענקנעם", בתיעוד מסעו של תחותמס השלישי לכיבוש מגידו וארץ ישראל. על פני התל ניכרים היטב שרידים מתקופת הצלבנים: כנסייה קטנה ויפה בסגנון בזיליקלי, אזור מגורים שבו חדר שירותים אופייני ("בול פגיעה") ואף סרקופג רומי ששימש את הצלבנים כמתקן אגירת מים. בתקופה הממלוכית התקיים כאן יישוב בשם "קימון", וב־1760 בנה בראש התל השליט הגלילי דאהר אל־עומר מצודה, ששרידיה ניכרים עד היום.

המסורת השומרונית מוסיפה רובד אגדתי למקום: לפי הגרסה שלהם לספר יהושע, יהושע ו־300 אלף אנשיו הותקפו בידי שובך מלך יקנעם, שהפריח יונים כסימן או כתחבולה צבאית. יהושע קרא ללוחם נביח, שירה חץ אל שובך והכריע את הקרב. על פי מסורת זו, שם המעיין "עין החץ" משמר עד היום את זכר אותו מעשה גבורה.

התל נמצא בתחומי CTR רמת דויד, אך באזור המורחב שלעיתים ניתן לחלוף בו, בתיאום ואישור הבקרים.

(35.1088249, 32.6641469) 

קישור למפת נקודות מראה מקום