top of page

טיפ בטיחות 11/25: גישה מיוצבת 

  • aguda5
  • לפני 4 ימים
  • זמן קריאה 3 דקות

עודכן: לפני יומיים

לאחרונה, אירע במנחת ראשון לציון מקרה של ground loop אחרי נחיתה על מסלול 36. הטייס הגיע לנחיתה במהירות גבוהה, התקשה לבלום, ובסופו של דבר ביצע גראונד לופ (Ground Loop), והגיע לעצירה מאד קרוב להאנגר, עם נזק מינימלי למטוס. בעקבות האירוע, ראינו לנכון לכתוב טיפ לגבי גישה מיוצבת.

גישה מיוצבת (Stabilized Approach) אינה מתחילה בפיינל – היא מתחילה כבר מעם הרוח והבסיס. גישה מיוצבת היא לא רק נוחות – היא בטיחות.

היכולת לנחות בצורה בטוחה תלויה בביצוע בד״ח עם הרוח מוקפד, בשלב ההכנה, בקבלת ההחלטות מוקדם, ובשמירה על פרמטרים נכונים כבר מהכניסה לעם הרוח ולצלע בסיס.

עקרונות לגישה מיוצבת – Stabilized Approach Criteria

·         מהירות (Airspeed): מהירות המטוס נמצאת בטווח של 5+ עד 5- קשר מהמהירות המומלצת לגישה, לפי ספר המטוס. ברוח משבית, מומלץ להוסיף מהירות של בערך של חצי מהמשב, למשל רוח עם משבים (Gust Factor - כלומר המשב פחות הרוח) של 10 קשרים תביא לתוספת 5 קשרים למהירות הגישה הרגילה. באופן כללי, אין צורך להגיע במהירות גבוהה מהמהירות עליה ממליץ היצרן. ברוב המטוסים המהירות הזאת היא 30% מעל למהירות ההזדקרות. הגעה במהירות גבוהה יותר עלולה לייצר קושי בהשתלטות על המטוס על הקרקע ובעצירתו.

·         כיוון (Heading): המטוס טס על ציר המסלול עם תיקונים מינימליים בלבד לרוח או לחתחותים. התיקונים מוגבלים לרוב לזווית (bank angle) של 15 מעלות לאחר התייצבות בגישה הסופית.

·         זווית גלישה (Glide Path): המטוס שומר על זווית גלישה קבועה – לרוב כ-3 מעלות – המובילה לאזור הנחיתה במסלול (כל עוד אין מכשולים בדרך). הזווית עשויה להשתנות כתלות בסוג ההקפה (נ"א, מקוצרת, ללא מדפים וכו').

·         קונפיגורציה (Configuration): המטוס נמצא בקונפיגורציה לנחיתה: מדפים, כן נסע (landing gear), ומקוזז כראוי.

·         קצב הנמכה (Descent Rate): קצב הנמכה יציב, לרוב כ- 500 רגל לדקה במטוסים קלים, עם תיקונים קלים בלבד לקראת הנגיעה - תורם לבטיחות.

·         סל״ד (Power Setting): במטוסים בהם יש בספר המטוס הגדרות סל״ד לגישה סופית, שמירה על סל״ד מתאים לגישה סופית (פיינל) לפי ספר המטוס, ללא ירידה מתחת לסל״ד המינימאלי המומלץ לגישה.

·         בד״ח לפני נחיתה (Briefings & Checklists): בד״ח לפני נחיתה יש לבצע מבעוד מועד. מומלץ לכל המאוחר בצלע ״עם הרוח״ - כדי לפנות את הקשב לגישה עצמה.

·         הערכת מצב בגובה נמוך: בדיקת מטוס מיוצב והכרזת תנאים בהם תבוצע הליכה סביב (לדוגמא, אם אני לא נוגע עד לשק הרוח אני הולך סביב). מומלץ לחזור על נוהל הליכה סביב מהאוויר.

אם אחד מהפרמטרים שלמעלה אינו מתקיים ? לא מהססים  ! הולכים סביב.

אם משהו אינו כשורה או יש חשש למשהו לא כשורה – לך סביב בגובה!

חשוב לזכור: “אם אתם עסוקים בלתקן – אתם לא מיוצבים.”

הערות לגבי נחיתה במנחת ראשון בפרט ובאז״מ בכלל:

  • מסלול 36 במנחת ראשון – ברוח צד, צפה לחוסר יציבות ממש לקראת נגיעה עקב מערבולות רוח מקירות "הבור". רצוי להגיע מעט גבוה מעל מערבולות אלו (מה שעלול לגרום למעט overshoot). עם מעבר "הבור" צפה למכת רוח צד חזקה יותר.

  • למסלול 36 בראשון יש Displaced Threshold. משמעותו היא, שנקודת הנגיעה, הזברה, היא כ-200 מטר צפונית לתחילת המסלול. בשוליים המערביים של המסלול לאורך אותם 200 מטר קיימת צמחיה גבוהה, שברוח מערבית גורמת לערבול על פני הקרקע (על המסלול). נגיעה באזור הזה של המסלול תאלץ את הטייס להתמודד עם אויר טורבולנטי קרוב לקרקע ותגדיל את הסיכוי לנגיעה פחות מוצלחת. חשוב להקפיד על נגיעה אחרי הזברה.

  • מסלול 18 במנחת ראשון - ברוחות מערביות חזקות, האנגר-1 יוצר מערבולות מעל תחילת 18 (לפני הזברה).  רצוי לבוא כ-2-3 מ' מעל ההאנגר למניעת השפעת המערבולות. 

  • כללית – בעיית מערבולות לקראת נגיעה נפוצות גם בשדות ומנחתים אחרים וכן בשטחי הפעלה, בעיקר באזורים עם מבנים או עצים בקרבת המסלול. ביצוע  "גישת סרק" מכוונת, עד גובה ההצפה והליכה סביב, יכולה לתת תמונה טובה לגבי מערבולות לקראת נגיעה.

  • בלימה לאחר נגיעה - גראונד לופ נגרם לרוב בגלל עבודת רגלים לא נכונה. במטוסים בהם הבלמים על הפדלים, חשוב לאחר הנגיעה להשתלט תחילה על המטוס ולהביא אותו למרכז המסלול ורק אז להתחיל לבלום ולא לנסות לבלום בזמן שהמטוס עדיין לא מיוצב במרכז המסלול.



 

 מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה




גראונד לופ באלסקה (קרדיט: ערן פלג)

Comments


bottom of page