.png)
מראה מקום 35 – אנדרטת לוי אשכול
- aguda5
- 22 במרץ
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 23 במרץ
בבועת מגידו ב' מזרח, בדרך נוף יבנאל-מנחמיה (צפונית מזרחית לשבשבות שמעל מנחמיה), על גבעה, נמצאת רחבת אבן שעליה מונח סלע ענק לזכרו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל.
המיקום אינו מקרי, שכן זו נקודת תצפית על עמק הירדן ובכלל זה על קיבוץ דגניה ב' שאשכול היה ממייסדיו.
אשכול, שהחל את דרכו בקונגרס הציוני, עסק בישוב הארץ ופיתוח כלכלתה לצד בנית התשתית להקמת צה"ל. הוא היה חבר במפקדת ההגנה, ממייסדי חברת מקורות ויוזמי המוביל הארצי (מאגר "אשכול"), מנכ"ל משרד הביטחון, יוזם המעברות ועיירות הפיתוח, שר החקלאות, שר האוצר (מייסד אגף התקציבים ו-"נערי אשכול" – כלכלנים צעירים שגייס למשרד האוצר) וממקימי בנק ישראל. הוא פעל להידוק הקשרים עם ארצות הברית ובשנת 1963 הפך לראש הממשלה לאחר התפטרות דויד בן גוריון.
הוא היה איש פרגמטי, מתון ומפשר ואף צירף את גח"ל (גוש חירות ליברלים בהנהגת מנחם בגין) לממשלת אחדות לאומית בעת תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים.
ב 28 במאי 1967, נשא ברדיו נאום לאומה, על מנת להרגיע את הציבור ולשדר שליטה, אך בזמן הקריאה מהדף נתקל בטיוטה מתוקנת שהביאה אותו להסס ולגמגם (הנאום מכונה "נאום הגמגום"). הציבור קלט את הגמגום כחוסר בטחון ואובדן שליטה והביא ללחץ ציבורי ופוליטי למינוי משה דיין לשר הביטחון, מהלך שנתפס ככניעה ללחץ אך החזיר את תחושת הביטחון. למרות הנאום שהפך לסמל של משבר מנהיגות בעת חירום, אשכול המשיך להוביל את המדינה לניצחון צבאי מזהיר, בין השאר בזכות תרומתו לאורך השנים לבנית הצבא. תדמיתו שוקמה רק בשנות האלפיים והוא נחשב כאחד מראשי הממשלה המוצלחים של ישראל.
אשכול נפטר מהתקף לב בזמן כהונתו כראש ממשלה.
