טיפ בטיחות 10/26 – פניות, החלקות (Slip/Skid) ומה שביניהן

במסגרת שאלון בחן את עצמך 5 (מרץ 2026), שאלנו שאלה על מאפייני פניה. מאחר שהתשובות לא היו מובהקות, החלטנו להקדיש את טיפ בטיחות לנושא פניות והחלקות פנימה והחוצה.

מאפייני פנייה - קצת אווירודינמיקה

כאשר מטוס נכנס לפנייה, וקטור העילוי נוטה עם המטוס ולכן אינו פועל עוד רק כלפי מעלה. כתוצאה מכך, העילוי מתחלק לשני רכיבים:

• רכיב אנכי, שממשיך להחזיק את המטוס באוויר.

• רכיב אופקי, המספק את הכוח הצנטרפנטלי המאפשר את הפנייה.

ככל שזווית ההטיה גדלה, הרכיב האנכי של העילוי קטן. לכן נדרש יותר עילוי כדי שהרכיב האנכי יאזן את משקל המטוס לשמור על הגובה.

המשמעות המעשית:

• יש צורך להוסיף עילוי על ידי הגדלת זווית ההתקפה בהרמת אף, מה שמגביר את הגרר השיורי (induced drag), ומחייב, בפניה חדה, הוספת כוח על מנת לא לאבד מהירות.

• מקדם העומס - ה G - עולה (ניתן ממש להרגיש זאת בפניה חדה)

• מהירות ההזדקרות עולה

הסבר של Bold Method לגבי האווירודינמיקה של פניות חדות.

רדיוס הפניה:

רדיוס הפניה נקבע על ידי שילוב של מהירות הטיסה וההטיה

אם נשמור הטיה קבועה תוך שינוי המהירות בפניה, אזי:

• ככל שהמהירות תגדל – רדיוס הפניה יגדל

• ככל שהמהירות תקטן – רדיוס הפניה יקטן

אם נשמור מהירות קבועה תוך שינוי ההטיה בפניה, אזי:

• ככל שההטיה תגדל – רדיוס הפניה יקטן

• ככל שההטיה תקטן – רדיוס הפניה יגדל

על מנת להקטין את רדיוס הפניה ניתן להגדיל את ההטיה או להקטין את המהירות, אך יש לזכור שהקטנת מהירות או הגדלת ההטייה מגדילים את הקרבה למהירות ההזדקרות !

גרר מאזנות (Adverse Yaw)

בכניסה לפנייה נוצר גרר מאזנות (Adverse Yaw). בכנף שבצד שאליו פונים המאזנת עולה, העילוי קטן והכנף יורדת; בכנף השנייה המאזנת יורדת, העילוי גדל והכנף עולה. הכנף העולה, שבצד הנגדי לפנייה, מייצרת גם יותר גרר, ולכן האף נוטה לסטות החוצה מן הפנייה. נדגיש, התופעה מתרחשת רק בעת הגלגול לפניה ולא בזמן הפניה עצמה.

כאן נכנס תפקידו של הגה הכיוון (או, הרגל). כדי לשמור על הגלגול מתואם אל תוך הפניה, יש להכניס רגל בכיוון הפניה בכניסה לפניה ונגד כיוון הפניה ביציאה מהפניה.

שימוש נכון ברגל שומר על תיאום. כאשר הכדור/ball במד ההחלקה (slip indicator) נשאר במרכז, המטוס מתואם ונקי מהחלקה.

כאשר התיאום נפגע (עקב מעט מדי רגל או יותר מדי רגל), האף אינו נשאר יציב בזמן הגלגול והמטוס מחליק. אם הרגל נשארת "בפנים" גם לאחר הכניסה לפניה, המטוס יחליק גם במהלך הפניה.

החלקה היא מצב שבו גוף המטוס אינו מקביל לכיוון התקדמותו ביחס לאוויר. במצב כזה המטוס מאבד אנרגיה בגלל העלייה בגרר הטפילי (parasitic drag) וביצועי העילוי נפגעים גם כן, בגלל הפגיעה בזרימת האוויר על הכנפיים.

החלקה פנימה (Slip):

• האף פונה מחוץ לפנייה (ה-Ball נמצא בצד הפנימי של הפניה)

• מצב זה נגרם כתוצאה מהכנסת מעט מדי הגה כיוון (רגל) לכיוון הפניה (או מהכנסת רגל החוצה מהפניה) – ה-Ball זז לתוך הפניה.

• זהו מצב יציב יחסית

שימוש אפשרי: ניתן להשתמש בהחלקה קדימה (Forward Slip) כדי להגדיל את הגרר ולאבד גובה במהירות, מבלי לצבור מהירות קדימה.

זהו כלי חשוב, אך הוא דורש שליטה טובה ושמירה על מהירות בטוחה. מומלץ לתרגל עם מדריך.

החלקה החוצה (Skid):

• האף פונה לתוך הפנייה (ה-Ball בצד החיצוני של הפנייה)

• מצב זה נגרם מעודף הגה כיוון (רגל) לכיוון הפניה

• לרוב קורה כאשר מנסים “להדק” פנייה

• עלול להיווצר גם כאשר ממשיכים להחזיק רגל לתוך הפניה לאחר סיום הגלגול.

• זהו מצב לא יציב ומסוכן

מה יותר מסוכן – החלקה פנימה (slip) או החלקה החוצה (skid) ?

החלקה החוצה (Skid) יותר מסוכנת משמעותית מהחלקה פנימה (Slip)

בהחלקה החוצה (Skid):

• הכנף הפנימית מזדקרת ראשונה

• המטוס מגלגל לתוך הפנייה

• המטוס נוטה להיכנס לסחרור

הזדקרות תוך כדי החלקה החוצה (Skid) היא מתכון לסחרור בגובה נמוך

מצב אופייני, בו הדבר עלול לקרות הוא ניסיון להדק את הפנייה באמצעות עודף רגל כדי לתקן overshoot בפנייה מבסיס לפיינל. כאשר הדבר נעשה במהירות נמוכה, המטוס עלול להזדקר. בתנאים אלו הגוף של המטוס מסתיר את הכנף הפנימית, מה שמצמצם את זרימת האוויר עליה. בתרחיש של הזדקרות, הכנף הפנימית תזדקר ראשונה והכניסה לסחרור עלולה להיות מיידית. בגובה ההקפה, גם תגובה מהירה ונכונה עלולה שלא להספיק כדי למנוע פגיעה בקרקע.

להלן סרטון קצר בנושא סחרורים. בישראל ובארה״ב, קיימות מגבלות משמעותיות לגבי אימון סחרור באוויר. אימון כזה נדרש רק במסגרת רישיון מדריך טיסה. עם זאת, חשוב שכל טייס ידע שהזדקרות בפניה לא מתואמת עלול להוביל לסחרור ויכיר היטב את תהליך היציאה מסחרור, למקרה של כניסה  לא מכוונת אליו.

בפרקטיקה,

1. בהקפה במהירות נמוכה הימנעו מהטיות של מעל 30 מעלות.

2. אם נקלעת לפניית יתר (overturn), אין לחדד את הפניה באמצעות הרגל.

3. החלקה החוצה (Ball בחוץ) מסוכנת מאוד, ועלולה להוביל לסחרור – הימנעו ממנה.

4. בפניות בטיפוס, שבהן המהירות לרוב נמוכה יותר, השתמשו בהטיות מתונות בלבד.

לסיכום:

1. שמרו על פנייה מתואמת (Ball במרכז)

2. זכרו שבפנייה מהירות ההזדקרות עולה (מהירות ההזדקרות הרגילה כפול שורש ה-G הנוצר בפניה)

3. זכרו כי הזדקרות בפנייה לא מתואמת ובפרט בהחלקה החוצה, עלולה להסתיים בסחרור

4. הכירו את השימוש בהחלקה קדימה (תרגלו עם מדריך !)

5. הימנעו מהחלקה החוצה (skid)

חומר קריאה נוסף:

1. הסבר של Bold Method על ההבדל בין Skid ל Slip.

2. הסבר של Bold Method על האווירודינמיקה של פניה.

3. הסבר של ה FAA, ב Pilot’s Handbook of Aeronautical Data לגבי כוחות אווירודינמיים במצבים שונים. מומלץ לקרוא. הפרקים הרלוונטיים לפניות עם בעמוד 5-22 (כוחות בפניה) ו 5-34 והלאה (עומס, רדיוס וכד׳).

את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה