.png)
טיפ בטיחות 25/26 - חיפוש תעבורה בטיסת ראייה
- aguda5
- לפני 12 דקות
- זמן קריאה 6 דקות
מקרה שקרה: ב-29 בינואר 2025, התנגש מטוס נוסעים מדגם Bombardier CRJ700, שהופעל כטיסת American Eagle/PSA Airlines מס' 5342, עם מסוק Black Hawk UH-60 של צבא ארה"ב, שביצע טיסת אימונים לאורך נתיב מסוקים החוצה את מסלול הגישה הסופית לנחיתה בשדה התעופה Ronald Reagan Washington National (DCA). ההתנגשות אירעה בלילה, מעל נהר הפוטומאק, בסמוך לשדה.
כל 67 בני האדם ששהו בשני כלי הטיס נהרגו - 60 נוסעים וארבעה אנשי צוות במטוס ושלושה אנשי צוות במסוק.
הדוח הסופי של הרשות האמריקאית לחקירת תאונות (NTSB), שאומץ בינואר 2026, לא ייחס את התאונה לגורם בודד, אלא לשרשרת של כשלים מערכתיים: תכנון מרחב אווירי שהכניס את נתיב המסוקים לחיתוך עם מסלול הגישה של המטוסים, בקר תעבורה אווירית יחיד שניהל בו-זמנית גם את תנועת המסוקים וגם את תנועת המטוסים בשדה, אינדיקציות לכך שהמסוק עשוי היה לטוס מעל לגובה שהוקצה לו והיעדר התרעה בזמן אמת לצוות המטוס, שלפי הדוח פעל לפי כל הנהלים ולא עמדה בפניו אפשרות סבירה להימנע מההתנגשות. בעקבות התאונה, סגר ה-FAA לצמיתות את נתיב המסוקים המדובר (למעט טיסות חיוניות), והגביר את איוש מגדל הפיקוח.
מצורפת אנימציה שהוכנה על ידי ה NTSB (המכון הלאומי לחקר תאונות בארה״ב) המתארת את התאונה:
המקרה הזה הוא תזכורת קשה לכך ש-"See and Avoid" - האחריות לראות ולהימנע ממטוסים אחרים, המוטלת על כל טייס בכל טיסה בכללי ראייה - היא שכבת הגנה חשובה, אך לא היחידה. כשהיא ניצבת לבדה מול כשלים בתכנון מרחב אווירי, בעומס בקרה או בזרימת מידע, גם הטכניקה הכי טובה לא תמיד מספיקה.
בדיוק מסיבות אלו חשוב לחזק בו-זמנית את כל השכבות: סריקה חזותית נכונה, מודעות מצבית מתמדת דרך הקשר ותשומת לב מיוחדת לתנאים שבהם הראות מוגבלת (אך חוקית, כמובן).
בטיפ הזה נעבור על הטכניקה הנכונה לסריקה, איך מזהים מטוס שנמצא על נתיב התנגשות, איך לסרוק תנועות לפני ותוך כדי תמרונים, איך משתמשים ברדיו כדי לצמצם את שטח החיפוש, וכהעשרה, מה קורה כשכל זה קורה בלילה.
איך סורקים ביום
השיטה הנכונה: חלקו את השמיים לגזרות של כ-10 עד 15 מעלות. בכל גזרה, עצרו את המבט לכמה שניות ותנו לעיניים להתמקד, סרקו כ-10 מעלות מעל ומתחת לקו האופק לפני שאתם עוברים לגזרה הבאה. השלימו את הסריקה מצד אחד של השמשה לצד השני, הציצו רגע במכשירים, וחזרו שוב על התהליך.
שימו לב במיוחד לאזור הקרוב לקו האופק. מטוסים שאתם מזהים באזור קו האופק קרובים בגובה אליכם, ולכן מהווים את הסיכון הגבוה ביותר להתנגשות. זכרו! כנף עילית מסתירה את מה שמעליכם, וכנף תחתית מסתירה את מה שמתחתיכם. התאימו את הסריקה בהתאם, ובפרט לפני פניות.
שימשה קדמית מלוכלכת ומרוחה בזבובים וברחשים היא לא רק עניין אסתטי. היא פוגעת ישירות ביכולת שלכם לזהות תעבורה, ומומלץ לנקות אותה לפני כל טיסה.
הטעות הנפוצה ביותר היא "סריקה" רציפה של האופק, בתנועה חלקה מצד לצד בדיוק כמו מכ"ם שסורק את השמיים. תנועה כזו מטשטשת את הראייה ולמעשה פוגעת ביכולת לזהות עצמים קטנים ורחוקים. העין האנושית פשוט לא בנויה לזהות פרטים בזמן תנועה מתמדת.
נציין כי מטוס בגובה שלך או מתחת לגובה שלך קשה יותר לזיהוי. הרבה יותר קל לזהות תנועות כנגד רקע השמיים.
איך מזהים מטוס שנמצא על נתיב התנגשות
כשמטוס אחר טס בדיוק על נתיב התנגשות איתכם, הוא לא זז – לא למעלה, לא למטה, לא ימינה ולא שמאלה ביחס לשדה הראייה שלכם. זו לא אשליה אופטית, אלא פשוט העדר תנועה יחסית. מטוס שמתקרב אליכם בקו ישר יישאר באותה נקודה יחסית על השמשה, וילך ויגדל בהדרגה, עד שבשלב מסוים קצב הגדילה שלו יזנק בבת אחת כשהוא כבר קרוב מאוד.
הכלל הפרקטי: אם אתם מזהים מטוס שנראה "תקוע" באוויר ולא זז, התייחסו אליו כאל סיכון התנגשות פוטנציאלי ובצעו תמרון הימנעות מיידי. אל תחכו לוודא את זה.
ביום, קשה בהתחלה לדעת אם התעבורה מתקרבת או מתרחקת. צריך לעקוב אחריה כמה שניות ולבדוק אם היא הולכת וגדלה, מצטמצמת, או נשארת באותו גודל. מטוס שנצפה כהולך וגדל בקצב אחיד, בלי לזוז בשדה הראייה, הוא הסימן המובהק ביותר לסיכון אמיתי להתנגשות.
איך מבצעים תמרונים בבטחה: ״ימין נקי, אף נקי, שמאל נקי״
לפני כל תמרון - טיפוס, הנמכה, או פנייה - יש לוודא שהאזור שאליו פונים "נקי" מתעבורה ולא להסתמך רק על הסריקה השגרתית. זה נכון במיוחד באזורים בהם כמה מטוסים עלולים לתרגל תמרונים דומים באותו מרחב בו-זמנית. כדוגמא ניתן להביא את בועת השרון הדרומית. כאן, חשוב לזכור שאזורי האימונים של הרצליה נמצאים ממש מעל הבועה עם רצפה בגובה 700 (גובה התקרה של בועת השרון). חשוב לסרוק גם כלפי מעלה.
טכניקה שימושית שכדאי לאמץ: הכריזו בקול את הסריקה - "ימין נקי... אף נקי... שמאל נקי" - לפני כל תמרון. ההכרזה הקולית לא רק מתעדת שביצעתם את הבדיקה, היא גם מכריחה אתכם לבצע אותה בפועל ולא רק "לדמיין" שביצעתם. הקפידו להזיז את הראש ולא רק לומר את הסיסמא.
בטיפוס: כנף עילית או האף המורם עלולים להסתיר את מה שמעליכם. בצעו תמרון ניקוי קל (הטיה עדינה לצד אחד ואז לצד השני, או הורדת אף קצרה) כדי לחשוף את השטח שאליו אתם עומדים להיכנס בטיפוס, לפני שאתם מרימים את האף.
בהנמכה: בדיוק להפך: השטח מתחתיכם הוא הכי קשה לראות מהמושב. הטיה עדינה של הכנף (S-turn קל) לפני תחילת ההנמכה תאפשר לכם להציץ מתחת לכנף ולוודא שאין מטוס בדרככם למטה.
לפני פנייה: נקו את חוץ הפניה, האף, ואז את פנים הפנייה. הקפידו להביט קודם לכיוון שאליו אתם פונים ווודאו שהוא נקי, ורק לאחר מכן התחילו את הפנייה. אל תסתפקו בהצצה, תנו לעיניים כמה שניות אמיתיות של מבט בכיוון הפנייה.
שימוש ברדיו כדי לזהות מיקום ולצמצם את שטח החיפוש
כאשר אתם שומעים דיווח מיקום של מטוס אחר (בין אם בתדר המנחת, בבועה או בבקרה האזורית), תרגמו את המידע לתמונה אווירית בראשכם (״תמונה מנטלית״). איפה המטוס הזה נמצא ביחס אליי? באיזה כיוון בשמיים כדאי לי להתרכז בחיפוש?
לדוגמה: אם אתם טסים דרומה על נתיב החוף, ושמעתם מטוס שמדווח שהוא בתל יונה וטס צפונה, נסו לשערך מתי תפגשו אותו, וחפשו אותו באופן אקטיבי.
ככל שתתרגלו לבנות תמונת מצב מהרדיו - ולא רק מהקריאות המכוונות אליכם - כך תדעו מראש איפה לצפות לתעבורה גם לפני שתראו אותה חזותית.
כאשר מטוס נכנס לבועה או מנחת, וככל שהעומס על הקשר מאפשר, אפשר לסייע לו לבנות תמונה אווירית (לדוג׳, מטוס בבועת השרון יכול לציין ״מתרגל באזור יקום״, כדי שהמטוס שנכנס לבועה יהיה מודע לכך).
חשוב להדגיש שזהו כלי עזר בלבד - ואין להסתמך על כך.
שימוש באפליקציות
רוב אפליקציות הניווט יודעות להציג תנועה אווירית ממקור אחד או יותר. התנועות מוצגות במיקומן המשוער ועם נתוני גובה יחסי אליכם. ניתן ומומלץ להשתמש במידע הזה לשיפור התמונה האווירית בראשכם.
זכרו כי לא מובטח כי כל התנועות יופיעו באפליקציה, וכי מיקומן יכול להיות לא מדויק או לא מעודכן.
האפליקציה היא כלי עזר בלבד - אין להסתמך על המידע ממנה לבדו לביצוע הפרדה ביניכם לתנועות אחרות.
חיפוש תנועות בלילה
לאז״מ אסור לטוס בלילה. יחד עם זאת, לטובת העשרה וגם לטובת טייסי הג׳נרל בינינו, בחרנו להביא גם מידע לגבי חיפוש תנועות וסריקה בלילה.
בלילה משתנה טכניקת הסריקה וגם המידע שאפשר להפיק ממנה. הראייה ההיקפית (הפריפריאלית) שלכם רגישה יותר לאור מאשר מרכז שדה הראייה, ולכן בלילה, במקום להביט ישירות על נקודת אור חשודה, הביטו מעט הצידה ממנה (off-center viewing), כך תוכלו לזהות אותה טוב יותר. המשיכו לסרוק בגזרות קטנות, כמו ביום, אך תנו לעיניים זמן להסתגל לחושך ולתפוס תנועות עדינות של אורות.
אורות הניווט נותנים מידע כיווני לגבי המטוס: אור אדום קבוע נמצא תמיד על כנף שמאל, אור ירוק קבוע על כנף ימין, ואור לבן קבוע בזנב (או בקצות הכנף) פונה לאחור.
כשמזהים את הצירוף הנכון, אפשר לדעת מייד לאן המטוס טס:
רואים אדום וירוק יחד: המטוס טס לכיוונכם, פנים אל פנים. שימו לב: מכיוון שהאדום נמצא על הכנף השמאלית של המטוס האחר, כשהוא פונה אליכם האדום ייראה מימינכם והירוק משמאלכם.
רואים רק אדום: אתם רואים את הצד השמאלי של המטוס, סימן שהוא חוצה מימינכם לשמאלכם.
רואים רק ירוק: אתם רואים את הצד הימני שלו, סימן שהוא חוצה משמאלכם לימינכם.
רואים רק אור לבן: המטוס פונה עורף אליכם ומתרחק.
בנוסף לאורות הניווט הקבועים, שימו לב ל Strobe (אורות מהבהבים לבנים) ול- Beacon (משואה מהבהבת אדומה). האורות האלו לא נותנים מידע כיווני, אבל הם הכלי הראשון לזהות שיש שם בכלל מטוס, לפני שמצליחים להבחין בצבעים.
החשיבות של הדלקת אורות גם בראות פחות טובה - ביום
אורות ניווט חייבים להיות דלוקים בלילה - זו דרישה חוקית. אבל גם ביום, בתנאי ראות פחות טובים (אבק, שרב) - הדלקת האורות היא פעולה פשוטה שמגדילה משמעותית את הסיכוי שאחרים יבחינו בכם.
נזכיר, בפמ"ת פרק ב'-08 סעיף 6 "נתיבי טיסה למז"מ" סעיף ב' , מוגדר כי בטיסה בנתיב דו-סטרי ללא הפרדת גבהים (לדוגמא בנתיב בקו חוף 400 רגל לשני הכיוונים) יש לטוס עם אורות דולקים.
כלל אצבע טוב: אם התלבטתם אם להדליק את האורות, הדליקו אותם. זו לא פעולה שיכולה להזיק, והיא עשויה להיות ההבדל בין להיראות להיעלם על רקע השמיים.
חומר נוסף
לסיכום
טכניקת "See and Avoid" נשמע כמו הדבר הכי טבעי בעולם, אבל בפועל זו מיומנות שדורשת טכניקה נכונה, ולא רק עיניים פקוחות.
סרקו בגזרות ולא ברצף, זהו מטוס ״שעומד במקום״ כאיתות אזהרה, ״נקו״ לפני כל תמרון בקול רם, תרגמו קריאות רדיו לתמונת מצב מנטלית, הדליקו אורות, ולמדו לקרוא אורות בלילה כמו שפה.
מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה
תגובות