טיפ בטיחות 4/26 - בחירת שטח הפעלה

מהו שטח הפעלה ?

שטח הפעלה הוא אתר שאינו שדה תעופה ואינו מנחת מורשה, אך מותר להפעלה בהתאם לתקנה 79 (ב) לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס), בכפוף לעמידה מלאה בתנאים שנקבעו בתקנות. הפעלה משטח כזה מחייבת מקצועיות, שיקול דעת וזהירות מוגברת,  שכן האחריות מוטלת במלואה על הטייס המפקד.

בטיחות:

א.     הנחיתה והמראה משטח הפעלה מאתגרות ודורשות מיומנות ייעודית.

ב.     כיום, אין דרישות מינימום שעות להסמכת שטח הפעלה. אך על הטייסים והמדריכים לגלות בגרות ולהסמיך רק טייס שהגיע לרמת ניסיון ומיומנות מתאימים.

ג.      נדרש ידע וניסיון בתפעול המטוס בהמראה ונחיתה ובהבנת ההבדלים בין שטח הפעלה למנחת רגיל (למשל תפעול המדפים, שמירת ציר, טכניקת ההמראה).

ד.     חשוב להכיר את מאפייני המטוס הספציפי - לא כל מטוס מתאים לנחיתה בשטח הפעלה.  

ה.     היו אירועים ותאונות בשטחי הפעלה; מומלץ ללמוד אותם ולבדוק אם אתה עומד ומתורגל ביכולות הנדרשות כדי שלא יחזרו.

מתי ניתן להמריא ולנחות בשטח הפעלה ? 

לפי תקנה 79 (ב)

1. לטייס אישור שטח הפעלה, לאחר שקיבל, ממדריך מוסמך, הדרכה עיונית עפי המפורט בתקנה, והדרכה זוגית בטיסה בת 3 שעות לפחות, לתרגול הנושאים העיוניים שתודרכו.

2. לטייס אישור חתום ממדריך בלוג בוק שהוא בעל הגדר שטח הפעלה (לאחר השלמת ההדרכה).

3. הטייס בדק ואישר, סמוך להמראה ולנחיתה, את שטח ההפעלה ומצא אותו מתאים להמראה/נחיתה בטוחה. יודגש, כי בדיקה סמוך לנחיתה יכולה להתבצע מהאוויר.

4. הטייס דיווח לבקרה לקראת הנחיתה וקיבל את אישור הבקרה לפני ההמראה.

מתי אסור להמריא ולנחות בשטח הפעלה ? 

לפי תקנה 79 (ד)

1.     שטח ההפעלה נמצא באזור מאוכלס.

2.     שטח ההפעלה נמצא בקרבת בני אדם בשטח פתוח.

3.     נתיבי ההמראה והגישה אל שטח ההפעלה נמצאים מעל אזור מאוכלס.

4.     כאשר המטוס מופעל בהפעלה מסחרית (למעט בתנאים פרטניים, המוגדרים בסעיף 79ב (ה)).

המראה/נחיתה במנחת שאינו מופעל לפי תקנה 79ג

תקנה 79 (ג) מסדירה את ההמראה והנחיתה במנחת מורשה (מנחת המופיע בפמ״ת), בשעות שהן המנחת אינו מופעל.

זה אינו שטח הפעלה, וטייס הנוחת ע"פ תקנה זו אינו חייב להיות מוסמך לשטח הפעלה.

מדובר כאן על מנחת בעל רישיון לפני או אחרי שעות הפעילות.

לשם כך נדרש: 

1. הטייס קיבל מראש אישור ממפעיל המנחת.

2. הטייס בדק ואישר, סמוך להמראה ולנחיתה, את המנחת ומצא אותו מתאים להמראה/נחיתה בטוחה (בדיקה סמוך לנחיתה יכולה להתבצע מהאוויר).

3. הטייס דיווח לבקרה לקראת הנחיתה וקיבל את אישור הבקרה לפני ההמראה.

יש לשים לב : 

• במנחת שאינו מופעל ייתכן שקיימים מכשולים נייחים או ניידים, בורות, וכד׳ (על כן נדרשת בדיקה קפדנית).

• אין מפעיל מנחת מוכן עם ציוד כיבוי והצלה.

• ביטוח מפעיל המנחת לא תקף בהפעלה כזו.

 אחריות מלאה של הטייס: 

רת״א אינה מאשרת שטחי הפעלה מראש. האחריות לבחירת המקום, בדיקתו והתאמתו להפעלה בטוחה היא של הטייס המפקד של כלי הטייס בלבד.

האחריות אינה מסתיימת בתקנות הטייס : יש להתחשב גם בזכויות קניין (שטח פרטי – נדרש אישור בעל השטח), שמורות טבע (ראו טיפ 5/24 – מגבלות טיסה בשמורות טבע ואזורים אחרים), חוק פלילי, מתקנים בטחוניים ועוד.  

בדיקת שטח ההפעלה – חובה !

על הטייס לבדוק את השטח סמוך לנחיתה או להמראה, גם מהאוויר, ולוודא שהוא מתאים לנחיתה ולהמראה בטוחות.  הבדיקה כוללת בין היתר:

• בדיקת מז"א והגדרה האם הוא מתאים לנחיתה וההמראה הספציפיים (עננות, ראות, רוח ובעיקר מערבולות בהמראה, בנחיתה ובהליכה סביב).

• אורך ורוחב מספקים, בהתאם לביצועי המטוס ולמיומנויות הטייס בהמראות ונחיתות קצרות.

• טיב הקרקע (קשה/רכה, בולדרים , עשב גבוה) ומכשולים על המסלול ובקרבתו (סלעים, עמודי חשמל, בזנ"טים וכד')

• כיוון הרוח.

• שיפועים, עליות וירידות (ראו בהקשר זה טיפ בטיחות 12/25 בנושא מסלולים מאתגרים, אילוצים טופוגרפיים ואשליות ראיה) 

• מכשולים בגישה, בפיינל, בהליכה סביב, ובנתיב ההמראה, כולל היכולת להמריא במרכז שטח ההפעלה ללא סטייה.

• אפשרות הליכה סביב בכל שלב (ראו בהקשר זה טיפ בטיחות 13/25 בנושא שיקולים בהליכה סביב)

• דרכי גישה לשטח במקרה של תקלה.

• התאמת השטח לניסיון הטייס בתרגול נחיתות, המראות והליכות סביב בשטחים שונים ובתנאי מז"א משתנים.

• מנחת בית שהינו שטח הפעלה - יש להכיר את הנהלים של מנחת הבית, גם אם הוא שטח הפעלה, כגון כיווני הקפות, איסור טיסה מעל ישובים וכו׳

מומלץ להיעזר במתודולוגיית חמשת המעברים:

1. בחירת שטח: בחירת השטח מתוך שטחים חליפיים, לרבות בחינת כיוון הרוח

2. בדיקת אורכו של שטח ההפעלה:  המתודולוגיה המומלצת היא טיסה לאורך שטח ההפעלה במהירות קבועה ובחינת זמן הטיסה (אורך = מהירות X זמן)

   ב 60 מי״ש ו 15 שניות – אורך המסלול הוא 400 מ׳ (60 מי״ש = 96 קמ״ש × 0.25 / 60 = 0.4 ק״מ = 400 מ׳)

   ב 70 קשר ו 20 שניות - אורך המסלול הוא כ 700 מ' (70 קשר = 129 קמ״ש × 0.33 / 60 ≈ 0.7 ק״מ = 700 מ׳)

3. בדיקת מכשולים, שולי ביטחון והגדרת נקודת הנגיעה

   בדיקת קושי השטח באמצעות Touch and Go – נגיעה קלה וניתוק

4. נחיתה מלאה

הנקודות הנ"ל מופיעות בספרו של J Baldwin, טייס מנוסה מאוד ברחבי אלסקה.

רוח - גורם מכריע !

חובה לדעת את כיוון הרוח ועוצמתה בפועל לפני הנחיתה וההמראה:

• זיהוי באמצעות מים, עשן, אבק, עצים

• השוואת מהירות GPS למהירות האווירית (IAS)

• נחיתה תמיד עם אף לרוח, גם במחיר ויתור על שטח שנראה “נוח” יותר 

יש לזכור כי רוח משתנה עלולה להפוך המראה אפשרית לבלתי אפשרית.

 האם אוכל ללכת סביב או להמריא ? 

כל נחיתה היא גם התחייבות להמראה.

לפני קבלת החלטה לנחות בשטח הפעלה, שאל את עצמך:

•   האם אוכל להמריא מכאן בתנאים הקיימים ? 

• מה יקרה אם הרוח תיחלש או תסתובב ?

• מה יקרה אם הטמפרטורה תעלה ?

• האם קיימת חלופת מילוט להליכה סביב ?

 מקרה מבחן – התאונה בכפר גליקסון. 

 במהלך הליכה סביב ממסלול עם שיפוע חיובי ומכשולים בקצהו, ככל הנראה עם רוח גב, המטוס לא הצליח לצבור מהירות או גובה, למרות שהמנוע עבד בהספק מלא. מהדו"ח עולה כי:

• המטוס נשאר עם מדפים במצב מלא, דבר שגרם לגרר מוגבר.

• לא הושגה מהירות Vx הנדרשת למעבר המכשול.

• המטוס נתקע בצד האחורי של עקומת הכוח, מצב בו המנוע עובד אך הגובה לא מושג.

התוצאה: פגיעה בעצים ובמטוס חונה. הטייס נהרג והנוסע נפצע. דו״ח התאונה מצורף.

 לסיכום, שטח הפעלה  הוא אתגר תעופתי הדורש הסמכה, תכנון מוקדם, בדיקה שיטתית, הבנה עמוקה של ביצועי המטוס ומיומנות הטייס, משמעת בקבלת החלטות ונכונות אמיתית לוותר (גם ברגע האחרון).

זכרו: בטיחות אינה נמדדת ביכולת לנחות, אלא ביכולת לחזור הביתה בשלום.

 מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה