.png)
טיפ בטיחות 5/26 - (טיפ אוטומציה מס׳ 4) - מצבי שמירת כיוון בטייס אוטומטי
- aguda5
- לפני 3 ימים
- זמן קריאה 3 דקות
בטיפ האוטומציה הנוכחי נעסוק בהבנה התפעולית של מצבי שמירת הכיוון בטייס האוטומטי, בדגש על שימוש נכון בתנאי טיסה שונים.
מודגש: התיאורים בטיפ זה הם כלליים (וברובם מבוססים על טייס אוטומטי של גרמין) ואינם מהווים תחליף לעיון בספרות של מטוס מסוג ספציפי
לפני הכול, תזכורת קצרה על ההבדל בין נתיב (Track) לכיוון בטיסה (Heading).
כאשר המטוס שומר כיוון (Heading) (נניח בהתאם למצפן), אף המטוס מופנה לכיוון זה, אך כיוון ההתקדמות יחסית לקרקע יכול להיות שונה בגלל השפעת הרוח.
הנתיב ששומר המטוס (Track), הוא כיוון התקדמות ביחס לקרקע, תוך לקיחה בחשבון של השפעות הרוח.
בטייס האוטומטי קיימים שני מצבים עיקריים לשליטה בכיוון הטיסה במישור האופקי:
מצב HDG (Heading) - שומר על כיוון האף של המטוס בהתאם לכוון מוגדר.
מצב (Track) TRK – שומר על נתיב מוגדר, תוך תיקון אוטומטי לרוח.
הבחירה במצב הנכון משפיעה על דיוק הניווט וההתמודדות עם רוח.
במצב HDG - הטייס האוטומטי שומר על כיוון אף המטוס, כפי שנקבע (בדרכים שיפורטו בהמשך). המטוס יפנה ויגלגל כך שהאף יישאר מכוון לערך שנבחר, ללא תיקון להשפעת הרוח.
במצב זה, הכיוון הנבחר יופיע כסמן תכלת על גבי המצפן (Heading Bug) ובחלון המצב האופקי של הטייס האוטומטי יופיע HDG.
במצב TRK - הטייס האוטומטי שומר על המסלול הקרקעי (Ground Track) באמצעות נתוני GPS. המערכת מחשבת את זווית התיקון לרוח (Crab Angle) ומכוונת את האף כך שהמטוס ינוע בדיוק על הנתיב שנבחר מעל הקרקע. במצב זה כיוון הטיסה (Heading) עשוי להשתנות, כדי להתמודד עם סחיפת הרוח, לרבות ברוחות צד ורוחות משתנות.
כאשר נבחר מוד TRK, בחלון המצב האופקי של הטייס האוטומטי יופיע TRK והכיוון הנבחר יופיע בצבע ורוד מג'נטה, שמעיד על כיון מבוסס GPS.
חשוב לזכור שכאשר בוחרים במוד TRK הטייס האוטומטי יפנה (בדרך הקצרה ביותר) אל הנתיב שמוגדר באותו רגע על ה Heading Bug. לכן חשוב להגדיר מראש את הכיוון הרצוי של הנתיב (לפני הפעלת הטייס האוטומטי) ורצוי להתחיל בנתיב הטיסה הנוכחי של המטוס.
מאפיינים תפעוליים של מצב TRK:
מבוסס GPS ומהירות קרקעית.
כולל תיקון רוח אוטומטי.
שומר באופן מדויק על קו מסלול מעל הקרקע.
שימושים אופייניים לטייסים:
טיסה בתנאי רוח צד חזקה.
הקטנת עומס עבודה בטיסות ארוכות, במיוחד כאשר יש מעט אינדיקציות קרקעיות שניתן להסתייע בהן בטיסה (לדוג׳ טיסות לחו״ל מעל הים).
שמירה מדויקת על מסלולים במרחב אווירי צפוף.
יתרונות וחסרונות TRK :
יתרון: דיוק ניווט גבוה ועקביות במסלול הקרקעי.
חיסרון: תלות ב‑GPS .
במצב HDG - הכיוון הנבחר מופיע כסמן תכלת על גבי המצפן, ובחלונית HDG משמאל למצפן למעלה.
ניתן לבחור או לשנות כיוון במספר דרכים.
לחיצה על חלון HDG והזנת ערך הכיוון הנדרש (במערכות עם מסך מגע).
לחיצה אחת על כפתור בחירת הכיוון (Heading Bug), הגורמת לסנכרון הכיוון עם כיוון הטיסה העדכני, כך שהטייס האוטומטי ישמור ישר קדימה.
מאפיינים תפעוליים של מצב HDG:
מבוסס על חיישני כיוון (Gyro / Magnetometer).
אינו מתקן לרוח - רוח צד תגרום לסטייה מהנתיב הקרקעי.
מגיב ישירות ומהר לשינוי בוחר הכיוון.
שימושים אופייניים לטייסים:
ביצוע וקטורים שהתקבלו מהבקר ("פנה כיוון 210").
תמרון טקטי או שינויי כיוון תכופים.
יתרונות וחסרונות HDG :
יתרון: פשטות, אינטואיטיביות ותאימות מלאה להנחיות הבקרה.
חיסרון: חוסר דיוק ניווטי ברוח משמעותית, כיוון שהמטוס אינו מתקן לסחיפה.
בחירת HDG או TRK חדש :
סיבוב הכפתור המכני המסומן ב-Heading, עד הכיוון החדש. חשוב לזכור שהמטוס תמיד יפנה בדרך הקצרה ביותר, ולכן מומלץ לבצע שינויים בשלבים של כ- 30° בכל פעם.
בפניה לאחור (180°) : יש להתחיל בפניה של 30° מעלות דרך הכיוון הרצוי (שמאל או ימין) ורק אחר כך להמשיך את הפנייה לכיוון הנבחר.
ביצוע 360° : יש להתחיל את הפניה לפי הכיוון הרצוי (ימן או שמאל) ורק לאחר (לפחות) 30° להשלים לכיוון החדש (המקורי( בקפיצות של 30°.
השוואה תפעולית וסיכום
באופן מעשי, אין מצב "טוב" או "רע", אלא יש לבחור במצב המתאים לסיטואציה
בעת עבודה מול בקר או תמרון – עדיפות ל- HDG.
בעת ניווט מדויק וברוח – עדיפות ל- TRK.
טייס מיומן יעבור בצורה מודעת בין המצבים, תוך הבנה מה נשמר בפועל בכל רגע: כיוון האף או המסלול הקרקעי. שליטה נכונה ב‑HDG וב‑TRK מאפשרת ניצול מיטבי של יכולות הטייס האוטומטי.
מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה
תגובות