טיפ בטיחות 17/25 – נחיתת חירום על מים

בהמשך לנחיתה של HGN במים, מצאנו לנכון להתייחס לאפשרות של נחיתת חירום על מים (Ditching) בסמוך לחוף. כאשר אז״מ מאבד מנוע במהלך טיסה לאורך קו החוף, בפרט בגובה נמוך של 400 רגל, על הטייס לקבל החלטה מהירה היכן להנחית את המטוס, תוך שיקול דעת לגבי שלומו ושלום הנוסע שעימו וגם שלומם של האנשים על הקרקע.

ישנם נושאים סביב נחיתה במים שלא קיימת לגביהם תמימות דעים בין המומחים, כגון האם נכון לפתוח דלתות לפני נגיעה ? האם נכון להוריד גלגלים לפני נגיעה ? הם נכון לעשות שימוש במדפים במטוס עם כנף תחתית ?

לכן, החשוב ביותר הוא להכיר את המטוס שלך ולקבל החלטות מוקדמות הנוגעות לנחיתה אפשרית במים, עוד לפני הטיסה.

כדאי לזכור - 400 רגל מאפשרים לגלוש בממוצע כ- 800-900 מטר (לפי יחס גלישה 1:7 או 1:8).

אנחנו כוללים כאן סרטון מרתק של Barry Schiff אשר נותן המלצות קונקרטיות לנחיתה במים ומדגים תרחישים שונים. מומלץ לצפות. 

איפה כדאי לנחות ?  המטרה: להימנע מפגיעה באנשים

·         אם החוף עמוס, אל תנסה "להשתחל" לנחיתה יבשתית בין המתרחצים.

·         העדיפות הברורה: נחיתה במים, מקבילה לקו החוף, בסמוך אליו אך במרחק בטוח ממנו.

·         במידה והחוף פנוי, נחיתה על קו החוף, הקרוב למים, יאפשר נחיתה במקום מוצק יחסית וניתן לנחיתה על הגלגלים.

·         במידה ולא נוחתים סמוך לחוף, כדאי לנסות לכוון בקרבה סבירה לסירות, כדי לזרז חילוץ אחרי העצירה.

כוון נחיתה 

·         אם יש גלים, נוחתים עם כיוון הגלים או בניצב להם כדי לנסות להימנע מהתהפכות.

·         במים שקטים, בחר את כיוון הנחיתה לפי כוון הרוח.

·         שאף לבחור את כיוון הנחיתה באופן שיאפשר עצירת המטוס בסמוך לחוף ויקל על החילוץ.

אופן הנחיתה

·         בנחיתה על מים יש בעיה של נקודת ייחוס (reference). אין למה להשוות את הגובה של המטוס בפועל, לכן, יש לשמור מצב אף גבוה, מהירות נמוכה ושיעור גלישה מינימלי עד לפגיעה במים.

·         טיסה במהירות גלישה מיטבית מאפשרת להתקרב לחוף, אך הנגיעה צריכה להיות במהירת שקיעה מינימלית (כמו בשבירת הגלישה בנחיתה) עם אף מעט גבוה. הצפה במהירות מינימלית בשליטה, עם אף מעט גבוה, תפחית את הסיכון לפציעה קשה.

·         הימנע מהזדקרות.

·         במטוס עם כנף עילית, מומלץ לשקול לנחות עם מדפים מלאים, להפחתת מהירות הנגיעה.

·         יש דעות שונות לגבי שימוש במדפים מלאים במטוס עם כנף תחתית. מצד אחד, המדפים עלולים לגרום להורדת האף לתוך המים לאחר נגיעה בהם (ראו סרטון שצורף והמלצת ה FAA). מצד שני, מדפים מאפשרים לגעת במהירות הרבה יותר נמוכה. מומלץ להכיר את המטוס הפרטני שעליו אתה טס, ובמידת הצורך, להתייעץ עם היצרן.

·         רצוי לנחות בכנפיים מאוזנות. אם הנגיעה בהטיה, הכנף הפוגעת במים עלולה לגרום לסבסוב והגברת השקיעה.

המלצות של ה FAA לנחיתה במים:

המלצות תפעוליות לנחיתת מים:

·         הכר את מטוסך: בחלק מספרי המטוס יש הנחיות לגבי נחיתה במים. הכר אותם.

·         אתר נקודות נחיתה מראש: כאשר טסים לאורך קו החוף, מומלץ לזהות נקודות נחיתה אפשריות גם במצבי חירום, כולל קטעים ריקים מאנשים או מקומות נגישים במים.

·         מהירות גלישה: שמור על מהירות גלישה אופטימלית.

·         זווית התקפה (מצב אף): לקראת נגיעה, מומלץ לשמור על אף מעט גבוה (10–12° במטוס עם כן נסע קבוע) כדי לרכך את המגע עם המים.

·         מדפים: המדפים מסייעים להאט את מהירות הנגיעה אך יחד עם זאת, בעיקר במטוסים עם כנף תחתית, הם עלולים לגרום להאטה (deceleration) מהירה, שעלולה לגרום להתהפכות המטוס. כאמור, כדאי להכיר את מטוסך מראש ולהתייעץ עם מדריך והיצרן לגבי הפרקטיקה הנכונה עבור המטוס הספציפי כדי להימנע מהתלבטות בזמן אמת. זו לא החלטה שתרצה לקבל בפעם הראשונה עם קאט מנוע בגובה 400 רגל.

·         תדרוך נוסעים: תדרך את הנוסעים לגבי הדלתות. כפי שכללנו בטיפ 16/25, חשוב לעשות זאת לפני היציאה לדרך. לקראת הנגיעה, מומלץ שהנוסעים יהיו בפוזיציה של ״brace״, עם ראש מוגן.

·         חגורות בטיחות. מומלץ לא לשחרר לפני הפגיעה במים: הישאר חגור עד לעצירת המטוס. שחרור מוקדם של החגורה עלול לגרום לפציעה קשה, במיוחד במקרה של התהפכות.

·         דלתות. אם אפשר, שחרר את נעילת הדלת (בלי לפתוח לגמרי): במקרים מסוימים, דלתות עלולות להיתקע אחרי פגיעה במים. אם ניתן, שחרר את הנעילה לקראת הנחיתה - כל עוד זה לא פוגע בשליטה או בבטיחות. במטוסים מסוימים, אפשר לשקול גם לפתוח דלתות (פרט למטוסים שבהם הפתיחה היא נגד הרוח). בכנף תחתית באז״מ לא בטוח שנכון לפתוח חופה מסיבות שונות. שוב, חשוב להכיר פרטנית את המטוס שעליו טסים. גם זו אינה החלטה שתרצה לקבל בפעם הראשונה עם קאט מנוע בגובה 400 רגל.

·         אבטוח חפצים: ככל שמתאפשר, אבטח חפצים חופשיים בתא כדי למנוע פציעות וחסימת יציאות.

·         שבירת גלישה ונגיעה (touchdown): כדאי להתחיל את שבירת הגלישה במהירות מעט גבוהה מהרגיל. הדבר נותן יותר לטייס יותר זמן ״הצפה״ ומונע הזדקרות מוקדמת או טיסה לתוך המים. הנגיעה, במהירות מינימלית ובאף מעט גבוה. אם המטוס קפץ על המים (כמו קנגורו), המשך להציף עם אף גבוה - אל תשחרר אף.

שיקולים קריטיים נוספים:

·         אוריינטציה לאחר פגיעה. הפגיעה במים עלולה לגרום להתהפכות המטוס ולאיבוד אוריינטציה. החזק בידית הדלת או לוח המחוונים לשמירה על התמצאות.

·         חגורות. תכנן איך תשתחרר מהחגורה במקרה של התהפכות. כאמור, כדאי להכיר את מטוסך מראש ולהתייעץ עם מדריך לגבי הפרקטיקה הנכונה עבור המטוס הספציפי. זו לא החלטה שתרצה לקבל בפעם הראשונה עם קאט מנוע בגובה 400 רגל.

·         נוסע: וודא שהנוסע השתחרר מהחגורות והצליח לפתוח את הדלת בצד שלו.

·         גלים. אם נוחתים מול הרוח, נסה לנחות מייד אחרי שיא הגל (ה-crest), ולפני תחילת הגל הבא (היות ומדובר בנחיתות בקרבת קו החוף, כוון הגלים יהיה לרוב לעבר החוף). אם נוחתים במקביל לחוף, אין הבדל מהותי בין נחיתה על שיא לבין בתחתית הגל.

כיצד מתרגלים? 

·         מומלץ כאמור, להכיר את מטוסך מראש ולהתייעץ עם מדריך לגבי הפרקטיקה הנכונה לנחיתה במים עבור המטוס הספציפי. זו לא החלטה שתרצה לקבל בפעם הראשונה עם אובדן מנוע בגובה 400 רגל.

·         נחיתה באף גבוה ומהירות מינימלית נעשית בד"כ כהכנה לתרגול שטח הפעלה. חשוב לוודא תרגול ושליטה בפרוצדורה זו.

מידע נוסף:

·         פרוצדורת נחיתה במים על פי ה FAA (סעיף 6.3.3)  

·         סרטון מצויין של AVWeb לגבי נחיתות נחיתות על החוף או במים (כולל סטטיסטיקות)

מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה