טיפ בטיחות 25/25 - נחיתות דיוק

במטס האחרון לחצרים (1.8.2025), התבקשו המטוסים לנחות על מסלול 14, אחרי שק הרוח. בפועל רוב המטוסים נחתו לפניו. לאור זאת, ראינו לנכון לכתוב טיפ על נחיתות דיוק.

נחיתת דיוק מבוססת על ניהול אנרגיה נכון של המטוס – מצב אף וכוח מנוע – ובעיקר על שמירה על קו גלישה יציב בפיינל, כך שהנחיתה תתבצע קרוב ככל האפשר לנקודת המטרה (Aiming point)   

דוגמא: נחיתת פייפר באלסקה

ישנן שתי שיטות עיקריות להשיג נחיתות דיוק :

א.      השיטה המיוצבת (תפורט כאן בהרחבה). 

ב.       השיטה של גישה שטוחה "על מנוע" ב-100 מ' האחרונים של הפיינל (מוסברת בהמשך).

השיטה המיוצבת:

יש לבחור בנקודת מטרה (Aiming Point), ולשמור על קו גלישה קבוע בפיינל עד לנגיעה בנקודת המטרה. לשם כך, נדרש לקבע את נקודת המטרה במקום ספציפי בשמשה הקדמית, ולשמור אותה שם. אם נקודת המטרה נעה מעלה או מטה בחלון, הדבר מצביע על כך שהמטוס חורג מקו הגלישה הנכון. להלן וידאו של FLY8MA המסכם את האופן בו כדאי לבחור נקודת מטרה.

• בחירת נקודת המטרה: בחרו נקודה בולטת לעין על המסלול (למשל, הזברה או סימון על גבי המסלול), מעט לפני נקודת הנגיעה הרצויה וקבעו אותה על נקודה קבועה בשמשה הקדמית. נקודת זו נדרשת להיות מעט לפני נקודת הנגיעה (אחרת לא תתאפשר נגיעה בה בגלל ההצפה) והיא  תסייע לשמור על קו הגלישה הרצוי במהלך הפיינל.

• שמירה על קו הגלישה: במהלך הפיינל נקודת המטרה צריכה להישאר יציבה באותו מקום בשמשה הקדמית. אם נקודת המטרה “שוקעת” כלפי מטה על השמשה, אתם גבוהים מדי ותנחתו אחרי מנקודת הנגיעה הרצויה (overshoot). לעומת זאת, אם נקודת הכיוון “מטפסת” מעלה, אתם נמוכים מדי ועלולים לנחות לפני הנקודה הרצויה (undershoot). יש לבצע התאמות קטנות במצב האף ובכוח המנוע כדי לשמור את נקודת המטרה במיקום הנכון.

• מהירות: הקפידו על מהירות פיינל נכונה ויציבה.  

• הצפה: סמוך לנגיעה, העתיקו את המבט מנקודת המטרה לקצה המסלול. בצעו שבירת גלישה והרמת אף הדרגתית לריכוך הנגיעה. שימו לב כי לעיתים בכניסה לאפקט הקרקע עלולים לחוות "בלון"

• נגיעה וריצה נחיתה: שימרו על לחץ עדין לאחור בהגאים במהלך ההצפה על מנת לגעת במסלול ברכות. מומלץ להסתכל במורד המסלול, כדי לשפר את תפיסת הגובה ולמנוע קיבעון. הנגיעה במסלול צריכה להיות קרובה ככל האפשר לנקודת הנגיעה הרצויה ולאחר מכן המטוס יאט ויסיע עד לעצירה.

המלצות נוספות:

1. חלקו את הפיינל למקטעים ברורים :  תחילת הגלישה, שמירה על קו גלישה, שבירת גלישה והצפה.

2. הכירו/חשבו את מרחק הנחיתה של המטוס שלכם (על פי ספר המטוס)

3. קחו בחשבון רוחות. ברוח אף הגלישה תלולה יותר. ברוחות צד משמעותיות קשה מאוד להגיע לגישה מיוצבת באז״מ ולכן השיטה קשה לביצוע ונדרש תרגול.

4. שמרו על פיינל יציב  בקצב שקיעה (VSI) קבוע. כדי להשיג זאת מומלץ לשמור מצב אף קבוע, תוך הסתכלות בעיקר מחוץ למטוס (~90% מהזמן), כדי למנוע היגוי יתר ((overcontrolling ולהבטיח מהירות יציבה בפיינל.

5. בצעו תיקונים קטנים תכופים לרוח, לא תיקונים חריפים ומאוחרים.

6. היו מוכנים תמיד להליכה סביב. ככלל: אם הגישה אינה מיוצבת - לא כופים נחיתה (ראו טיפ בטיחות 11/25 בנושא גישה מיוצבת )

7. תרגלו נחיתות דיוק במגוון מצבים.

גישה שטוחה "על מנוע"

העקרון הוא הכנסת המטוס לטיסה רצופה בתוך אפקט קרקע במהירות הרצויה לנגיעה. מעט לפני נקודת הנגיעה המוגדרת, סגור מנוע לסרק וגע (כמעט) ללא הצפה.

1. מומלץ לבצע פיינל מיוצב בגישה לנקודה של כ-100 מטר לפני נקודת הנגיעה הרצויה.  אם אין אפשרות לפיינל מיוצב (תוואי קרקע, עצים, הוראות המדריך, וכד'), יש להביא את המטוס לנקודה זו בנתונים הרצויים - מהירות נגיעה, גובה של כחצי מוטת כנפיים מעל הקרקע, מדפים בתצורת נחיתה.

2. ע"מ להבטיח טיסה בתוך אפקט קרקע מנקודת ה-100 מטר לפני, נדרש להכניס מעט מנוע במכות קטנות, שייצב את המטוס.

3. התיקון לרוח בפיינל הוא בשיטת האף לרוח. בנקודת ה-100 מטר לפני, הכנס רגל נגדית והורד כנף לשמירת ציר מטוס מקביל לציר מסלול.  בדרך כלל יידרש מעט יותר מנוע בנקודה זו כדי לפצות על ההחלקה.

4. כ-5 מ' לפני נקודת הנגיעה הרצויה סגרו לסרק והוסיפו הצפה קטנה מאוד (המהירות הינה כבר מהירות נגיעה והמטוס אינו מזדקר בגלל אפקט הקרקע).

5. לאחר נגיעה, השאירו אף באוויר ובלמו בעדינות. לאחר ירידת האף: מדפים למעלה, סטיק אחורה ובלימה אפקטיבית.

6. השיטה דורשת תרגול רב והכרה טובה של יכולות המטוס ויכולות ההטסה של הטייס.

מידע נוסף:

וידאו הסבר (מצוין) של MzeroA על נחיתות דיוק

הסבר של BOLD METHOD כיצד לשפר נחיתות

הסבר של AOPA לגבי נחיתות יפות ונחיתות דיוק

מנע את הסיכונים בשליטתך וטוס בביטחה